אל תסתכל בי כך,
אל תבוא.
הנה אני מתפשטת
כמו אביונה חסרת מעצורים,
מחפשת הצדקה
כמו שיר.
ואתה תדע למה מתכוונות
הצבתות שלי
ועדיין תצחק ברע-ש
תשן בשקט
עוטף לי את הלב בקרח
דק שאתה הולך עליו
ונותן לי ללכת ממך
והלאה.
איזה אכזר.
כמו הים עייפת אותי
אבל גנבת לי את הצורך לישון. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.