|
אל תסתכל בי כך,
אל תבוא.
הנה אני מתפשטת
כמו אביונה חסרת מעצורים,
מחפשת הצדקה
כמו שיר.
ואתה תדע למה מתכוונות
הצבתות שלי
ועדיין תצחק ברע-ש
תשן בשקט
עוטף לי את הלב בקרח
דק שאתה הולך עליו
ונותן לי ללכת ממך
והלאה.
איזה אכזר.
כמו הים עייפת אותי
אבל גנבת לי את הצורך לישון. |
|
|
אני רק רוצה
למסור לכל הבנות
שמקשיבות לי
עכשיו, שיופי
בכלל לא משנה.
זה אולי פותח
דלתות, אבל מה
שמשנה באמת
כשמכירים בנאדם,
זו המלכאליות
שלו.
תודה.
מה לא? רגע, אז
מה כתוב פה? אה.
המנטאליות שלו.
תודה.
דוגמנית במסר
פדגוגי משהו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.