"יום אחד אתה עוד תודה לנו , אתה עוד תראה"
אוי כמה שאני שונא את המשפט הזה.....

ירדתי למטה במהירות. לא הייתה לי ברירה, אחרת הייתי מתחרט.
גם ככה קשה לי עם ההחלטה המטומטמת הזאת.
עצרתי אצל משה במכולת, שאלתי אותו אם הוא זוכר ששכחתי על הדלפק
שלו לפני שבוע את הקפה בטעם אגוזים שקניתי אצלו.
הגנב הזה, למרבה הפלא זכר.
טוב אולי זה בגלל ששאלתי אותו בצורה מתוחכמת.
הכנסתי את הקפה לתוך התיק שארזתי, רשמתי עוד חלב עמיד וחבילת
סוכרזית, על חשבון ההורים כמובן , ויצאתי לדרך.
אחרי כמה קילומטרים, על הכביש הראשי עצרתי. הוצאתי מהתיק את
הגזייה והפיג'אן והכנתי לי קפה.
קטנוע שהגיח במהירות כמעט דרס אותי, אז לקחתי את עצמי והקפה
לכוון הצמחיה שבסמוך לכביש, שם הרבה יותר בטוח.
מה אתה עושה פה?
שותה קפה, מה אתה עושה פה?
אני עובד כאן. בן כמה אתה?
זה לא עיניינך.
טוב, אני מבקש שתעזוב את המקום.
למה?
ככה.
טוב, אני בן 14, פשוט זה נראה לי מוזר ששאלת אותי בן כמה אני,
לפני ששאלת איך לקוראים לי.
אם הגיל מתאים, אני שואל הלאה.
מתאים למה?
לעבודה.
אני לא רוצה לעבוד.
זה בסדר, הגיל שלך גם לא מתאים.
תתפלא אני יכול לעשות המון דברים ובטח שלעבוד בחקלאות בשדה.
למה אתה חושב שלזה התכוונתי.
כי אתה נראה חקלאי.
אני באמת חקלאי אבל, חשבתי דווקא, על משהו אחר בשבילך.
מה?
בא אחרי.

אתה רואה את הטרקטור הזה?
כן.
תבריק אותו, אני אתן לך בשביל זה חמישים שקלים.
מאה או שאני הולך עכשיו.
תלך, שלום.
טוב, בסדר, איפה הצינור?
בלי צינור.
אז עם מה?
עם המברשת פלדה הזאת.
השתגעת??

הערב כבר ירד, אני עובד על הטרקטור הזה כבר שלוש שעות ואני
רחוק מלסיים. רק עכשיו אני מבין שהייתי צריך להתמקח איתו קצת
יותר על השכר שלי. איפה הוא בכלל נעלם?
אמאל'ה, הוא מסתכל עלי מהחלון של הצריף שלו, מה הוא רוצה לכל
הרוחות?
טוב, אני מנקה, דורש את הכסף,ובורח מכאן לאיזה מקום מואר.

זהו זה נראה יופי, ובגלל החושך, הוא לא יראה את הפישולים שלי.
הלו! הלו!, אדוני בוא תראה, ואל תשכח להביא אתך את הכסף.
אני כבר בא, חכה.

מכונית עם אורות גבוהים מגיחה לפתע מתוך השדה, זה נראה לי לא
טוב. המכונית עצרה ממש מולי, היא מסנוורת אותי. אני חייב
לברוח, איפה התיק שלי לעזעזל?
ניר, זה אבא ואמא, תרד מהטרקטור.
אני שותק.
ניר אנחנו יודעים שאתה שם, תרד למטה או שאנחנו עולים.
אני ממשיך לשתוק, עכשיו כבר ברור לי איפה התיק שלי ואיך הבן
זונה הזה ידע לקרוא להורים שלי, והכי מעצבן שהוא תזמן הכל שאני
עוד אנקה לו את הטרקטור, חלאה!!
ניר!! אם אתה לא יורד אני עולה עכשיו אתה מבין, מה שאני אומר
לך?
ניר!! תשמע מה שאבא אומר לך או שלפחות תרד בשבילי, אני אמא
שלך.
מזל שהשארתי לי בכיס את האולר שלי. אין ברירה בחושך הזה אני לא
בורח,  אבל אני יכול לפחות לסיים את המערכה כשידי על העליונה.

בסדר אנ יורד, חכו לי.

כשהאולר שלי ננעץ בגלגל הטרקטור השלישי,הייתי כבר בדרכי לרביעי
וידעתי ששרפתי למנייאק שהסגיר אותי יום עבודה, אחרי הכל, יקח
לו לפחות יום לחליף את כל הגלגלים, שלא נדבר על הכסף, או יותר
נכון על האי נעימות כשיבוא לבקש מאבא שלי שישלם אחרי שיאשים
אותי.
אני כמובן אכחיש הכל, אבל אבא שלי, אני מכיר אותו, כמחווה
לאיש שמצא את הבן שלו יתחלק איתו לפחות חצי חצי.

חמוד, אני יודע שאתה כועס עלי, שקראתי לאמא ואבא, אבל יום אחד
אתה תודה לי.
אוי כמה שאני שונא את המשפט הזה.......