היא נוסעת על הכביש ההוא שהוביל אליו, אף פעם לא ידעה להתמודד
עם פרידות, כל פרידה היה מתפרק בה משהו , היא נוסעת אליו למרות
שהוא אמר לה שלא תגיע.
היא רגועה, הוא אמר לה פעם שהוא אוהב אותה , הוא יאהב אותה
תמיד. מי שאוהב אותה פעם אחת חייב לאהוב אותה כל החיים.
היא נוסעת אליו ,באותו כביש. מגיעה לביתו, מביטה שניה בחלונו
והוא שם היא מחייכת, אבל איתו יש מישהי, היא נוסעת ועושה פרסה
מסתובבת את כל הדרך חזרה.
הדמעות לא מפסיקות לרדת, היא בקושי כבר רואה את הדרך, טסה לה
בגובה נמוך בכביש שמוביל חזרה הביתה, טסה 130 ולא מרגישה, פעם
היה הגה רועד לה בידיים עכשיו היא רועדת.
כבר מאוחר, כמעט חצות והיא טסה בכביש ריק והמחשבות טסות איתה.
הדמעות יורדות ואין דרך להפסיק.
הוא לא תמיד יאהב אותה, אף אחד לא תמיד אהב אותה.
המחוג עולה כבר ל160 היא כבר מרחפת באמת, אין ניידת באזור
שתעצור אותה.
מביטה למושב הריק לידה, רק תמונה יש שם, תמונה שלהם. פעם שהיו
מאושרים, פעם שאהבו.
עם יד אחת על ההגה סוטה מעט מהנתיב.
מושיטה את ידה השניה אל התמונה, להביט בו , באיך היא הרסה את
מה שהיה.
היא טסה לה, כי כבר אין לה מה להפסיד, מה זה שלילת רשיון ??
לאן יש לה לנהוג ??
הדמעות מטשטשות לה את הדרך.
הוא אמר לה לא לבוא היא באה בכל זאת , חטפה בעיטה עמוק לתוך
הלב.
ביום הכי חרא שלה רק רצתה להרגיש אותו.
להיות איתו, לנוח לידו.
הדמעות ממשיכות והמהירות .. היא כבר לא מצליחה לראות את לוח
השעונים.
מדליקה סיגריה.
פותחת חלון,
כדי שכל העולם שישן עכשיו יראה שהיא עצובה.
הדרך לא נגמרת, גם לא במהירויות כאלה.
הסיגריה עפה לה מהיד ישר אל התמונה.
היא הביטה בתמונה נשרפת לאט יחד עם חלק מהמושב.
יחד עם הלב שלה.
טראאאאאאאאאאאאאאאאאאחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

האוטו סטה לתוך תעלה, היא מביטה ולרגע עולה לה חיוך לרגע היא
רגועה.
תקועה בתוך תעלה, לא יכולה לצאת מאוטו וגם לא מנסה יותר מדיי.
אוחזת בתמונה בידה, תמונה חצי שרופה.
השקט הזה, תיכף מישהו יבוא לעזור.

בבבוווווווווווווווםםםםםםםםםםםםם

הדלק פוצץ את האוטו, היא לא נלחמה לצאת מהאוטו.
היא הרגישה את האש מקלחת אותה, תמיד חשבה שמוות מאש הוא הדבר
הכי נוראי.
אבל זה קרה מהר.
רק תמונות שעברו לה בראש.
תמונות שלהם ביחד.
מתקופת האושר שלהם.
היא כבר לא שם.

הנשמה שלה מרחפת מעליו, מביטה בו עוד שניה, עושה אהבה עם מישהי
אחרת, לא יודע בכלל שהיא מביטה.
"צריך ללכת" יד נוגעת לה בכתף.
"עוד שניה... תן לי להביט בו עוד שניה.." הוא לא יודע בכלל
שהיא היתה שם באותו יום.
הלוואי ויכלה לגעת בו.

"אני אוהב אותך ..." אומר להיא שאיתו  והיא מביטה בו לראות איך
אותן המילים יכולות לצאת למישהי אחרת.
"עכשיו את כבר מוכנה ללכת ??" שואלת הדמות מאחורי כתפה.
"אני אוהבת אותך ..."היא לוחשת לעבר אהוב ליבה.

דמעה יורדת מעינה.
"מטפטף עליי גשם" הוא לוחש לזו שאיתו וקם לסגור את החלון.

בכל פעם שירד עליו גשם זו תהיה היא שחושבת עליו,
אלו יהיו הדמעות שזרמו מעיינה באותו יום אכזר ובימים נוספים
שיבואו.