אנשים מתפוצצים לך מכל כיוון
וההנהגה שקועה עמוק בתוך ניוון
אנשים מתפוצצים בכל זווית ובכל צורה
וההנהגה שקועה עמוק בתוך הקונספציה המופלאה של אין ברירה
בתוך כוחה המעוות של השכחה המהירה
ובתוך לב ליבה של השררה האדירה
זה מה יש ואין מה לעשות
ואין אפילו טעם להתחיל ולנסות
אם תפגע במנהיגם
תראה רק יותר דם
כי הרי מה אתה חושב, שתקבל משהו יותר טוב במקום?
במקום שטן קטן תקבל שטן גדול שיכה בך עם לום בגודל של מגדל
שלום
והרי גם כל העולם הגדול יקום עליך בשנייה
וישלח משקיפים וכוחות צבא ויעשה לך פה סראייבו שנייה במדינה
וגם אין לך גיבוי כי תומך בך רק חצי עם
והחצי השני פשוט נרדם
וחוץ מזה, מה תעזור לך מלחמה ואפילו תהא זו מלחמת אלוהים
ומה יעזרו לך רובים, טנקים, מסוקים ואפילו מטוסים
הרי כבר ניסינו הכל בכל דרך
וראינו כבר מזמן שכלום לא עובד ושלכלום אין ערך
אז פשוט אין מה לעשות, זהו גורל ללא מוצא, גורל ידוע וסתום
ולכן הפיתרון האולטימטיבי הוא פשוט לשבת ולא לעשות כלום
וכך נמשיך לקבור בלהט שגרתי את מתינו ויקירינו
ובדרך גם נשכח את הפרט הקטן וחסר החשיבות שזה בכלל לא בגללינו
ולא באשמתינו
ומספרם רק ילך ויגבר בכל רגע ובכל דקה
ובכל שניה שתעבור יתפוצצו לנו עוד אוטובוסים ועוד מקומות בילוי
ועוד מתאבדים בתל - אביב, חיפה ובבירה
וכל הארץ תבער מאש הגיהנום המטורפת וחסרת ההיגיון
ומה יהיה פה עוד חודש, אין לי מושג, אבל אל תדאגו, המציאות כבר
תביס את הדמיון
ולא נותר לעשות כלום אלא רק לשבת בשקט ולמות
ולחכות שהראיס ילמד מאוסאמה וישגר שני מטוסים לבניינים של
עזריאלי לאחלה משימה של התאבדות
ואז כבר נהיה לא סתם מדינה קטנה ועלובה
אז כבר נהיה מעצמה חזקה ואדירה
אז כבר לא נצטרך שום עזרה ושום ברית
כי אז נהיה ממש כמו ארצות הברית
רק בהבדל אחד קטן
שהם מפציצים באגרסיביות אינטנסיבית, חסרת פשרות, גבולות
ואנושיות את אפגניסטן
ואילו אנו יושבים בחוסר מעש, בייאוש, בכניעה ובאובדן עצות
ורק מחכים ומצפים שתבואנה על ראשינו עוד צרות
ואכן, רבותיי הנכבדים, זה כבר לא פיגוע, גם לא טרור, גם לא מצב
של לחימה ואפילו לא מלחמה איומה ונוראה שניחתה עלינו בפקודתו
של זאוס
כי זהו, גבירותיי ורבותיי, כבר ממש מצב של כאוס