פרק א'-החזרה ללימודים.


אז כיתה ז' עברה...וואו! זה היה קשה..כמה מבחנים , בחנים
ועבודות..אבל לא נשברתי! הצלחתי! אם עברתי את זה אז כיתה ח' זה
כלום , לא צריך ליצור רושם ולא צריך להשקיע כל כך , כבר מכירים
את המורים הקשוחים והחדשים לא ממש קשים אף-פעם , עכשיו תהיה לי
שנה של שקט , סבבה ולעשות חיים עם החברים! כך לפחות חשבתי ,
מכיון שלא ממש עשיתי כלום בחופש הגדול , הטלויזיה תפסה את רוב
הזמן , גם הייתי אצל דודים שלי שבוע , שבוע שלם! לא דיברתי שם
עם אף-אחד , היתה שם טלויזיה ושם יכלו למצוא אותי , לא ממש
דיברתי עם החברים שלי בחופש , לא יודע למה...אחרי השבוע הראשון
כבר לא היה על מה לדבר , על מי לצחוק ולאן ללכת.
החופש כבר נגמר ורציתי לחזור לבית-הספר! לחברים! אז ביום
הראשון ללימודים הגעתי לכיתה במהירות ו..אף אחד לא היה שם , לא
רק זה , כל הקישוטים של הכיתה לא היו שם , לא היה את השלט של
הכיתה ולא כלום! כולם נעלמו לי..אז התחלתי בחיפושים אחי הכיתה
ומכיון שהבית-ספר שלנו הוא חטיבה+תיכון אז החיפושים ערכו די
הרבה זמן...אחרי כשעתיים הגעתי לכיתה אבל עד אז המנהל כבר ראה
אותי והחליט לתת לי פתק להורים על הברזה ולא רציתי להתבאס על
היום הראשון שיתנו לי עונש אז ישר חשבתי על זיוף החתימה ,
השארתי את זה לאחר-כך , רק רציתי כבר להגיע לחברים שלי! כל
החופש חששבתי על זה , להיות בסבבה עם החברים , להנות קצת
מהחיים , שיהיה לי קצת חיים במקום כל השידורים החוזרים! כל
הזמן חשבתי על השנה שעברה , בזמן שהיה כמה ימים בלי מבחנים
וביליתי עם החברים שלי , במיוחד כשביליתי עם עידו ורונן-החברים
הכי טובים שלי , אבל כולנו ידענו שזה יהיה שונה השנה , אמא של
רונן מצאה עבודה ממש טובה בצרפת , ומכיון שהיא אמא חד-הורית ,
היא רוצה שיהיה לרונן עתיד מובטח , והיא מבטחת אותו ככה , אז
לא יהיה לנו את רונן לשנתיים שלמות.
כשהגעתי לכיתה וראיתי את עידו יוצא מהכיתה , נורא שמחתי , ישר
צעקתי לעברו: "אחיייי מה קורה גבררררר?" המשפט הידוע של כולם ,
אבל..לא יודע , הוא לא היה כל כך נלהב בתשובתו , סתם ענה
ב-"בסדר" אחד וקטן , לא שאל מה איתי..למרות שכך עדיף , שלא
יידע מה עשיתי...או יותר נכון לא עשיתי כל החופש. בכל מקרה
שמחתי שלבסוף הגעתי ועכשיו מתחיל הכיף! אבל אני לא יודע
למה..עידו וושאר החברים שלי , כשהתקבצנו , לא ממש דיברו
איתי..לא הרגשתי שייך , הרגשתי כמו עלוקה , נמרח עליהם בלי
רצונם , ולא היה לי מה להגיד , הרי לא עשיתי כלום בחופש , אז
מה אני אספר להם , כמה שידורים חוזרים ראיתי?! ניסיתי לפענח
למה הם לא מדברים , אם זה בגלל שרונן עזב או שמישהו נפטר
ממשפחה של מישהו , גם אני שתקתי , אבל מבפנים צעקתי:
"ת-ד-ב-ר-ו-!!!"
ואז...
הם התחילו לדבר..
וכבר היה עדיף שישתקו....