|
שלווה מדומה נחתה עלינו
ונעמדו לבלי נוע בדומיית החיים
ואז אני צרחתי את צריחת הסיוט שלי
במקום שבו הרוח אינה נושבת
התבוננתי סביב ולא ראיתי דבר
אתה נגעת בי ושכחת לצחוק.
אני חושבת שכדאי שאלך עכשיו.
מדוע אין הרוח כאן נושבת?
בשגעונות הייסורים
כשהבדידות פה מרחפת
לבד אני יושבת
ומחכה לשקיעה
אני מביטה סביב
והרוח- אינה נושבת. |
|
|
מה המשמעות של
כל זה?
מי הביא אותנו
לכאן ולשם מה?
האם אלוהים כלוא
בצינוק ואוזנינו
ערלות מכדי
לשמוע את זעקות
העזרה שלו?
האם תכלית אחת
לחיי האדם, די
בה כדי להצדיק
את קיומו?
מי הבנזונה שגמר
את כל העוגיות
שהיו במקרר?
חרגול שואל
שאלות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.