ציפי גולד / אור הנר |
ומבהיק את לובן שערך
ממתיק את חיוכך,
לעיתים נוגות עיניך
ואני יושב כנוע
חשבתי אוכל לחיות בלעדיך
אך נפשי כמהה אליך.
האור כבה , אני לבד בחשכה
חושב עליך אשתי האהובה
מבקש שתחזרי לחיקי
האחת היחידה מחמד נפשי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|