|
הם רוקדים את ריקוד המוות
צעדים מאיימים זה כואב,
הם לא רואים שיש מישהו ששולט
והוא דורך עלי ומתקרב.
הם רוקדים ריקוד של הלילה
עם אור בוקר ירח קטן
מחשבותיי מתפרצות מלמעלה
אני רוקדת ומתחיל לעלות העשן.
חיוך עולה על פניהם הלבנות
מסריח שם ואין מחילות
אני לא אשמה
אני לא אשמה
זאת רק אהבה.
חיוך עולה על פניהם הלבנות
מסריח שם ואין מחילות,
הם רוקדים את ריקוד המוות
דורכים עלי ושורפים
שארית אהבה שגוועת
הם רוקדים שם הרבה ריקודים!!! |
|
|
אם בתקופה שכתבו
את "מרקו" היו
פלאפונים, היינו
מפסידים אחלה של
סיפור!
מה שמוכיח
שלפעמים פלאי
הטכנולוגיה באים
על חשבון דברים
נפלאים אחרים.
"הרהורים של
השעות הקטנות של
הלילה"
מאת לעת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.