|
את הדבר החשוב ביותר בחיי
ממך לא מסוגל להסיר את עיני
כשאיתך מדבר צועקים כל חושיי
ואת ישר חושבת למה לא כדאי
יש לי רגשות בלתי מוסברים
חצי שבוע לא דיברנו ואני על הפנים
וכל המילים שאת ליבי מבטאים
לא מתארות את הכאב מבפנים
החרוזים לא נגמרים למרות רצוני
ואני ממשיך לכתוב אך לא בשבילי
רק בשבילך ממשיכה לחיות רוחי
כי אולי את תחליטי שאת מרגישה בשבילי
אז אני יושב פה ודמעה בעיני
הלב שבור והעט בידי
אכתוב עד שיכאב ואז כבר אולי
ארגיש יותר טוב ארגיש יותר חי |
|
|
תנו לי
מיקרופון, כי
אני הסלוגן-מן,
בבמה החדשה מקפץ
ומאונן, תביא
יוצר- אני אקח,
בועז רימר
התותח, מאשר
הסלוגנין- הוא
מגניב והוא
אנין,
בוא לצ'ט אני
כבר שם, הבמה
היא העולם, האתר
מכיל תכנים לא
הולמים ולא
הוגנים, נזקים
שייגרמו לכל מי
שייחשף- ההנהלה
לא אחראית
ומצידנו תישרף.
קומיצה בראפ
מתחנף מטיף
ומטומטם כאחד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.