אני תחנת רכבת. אנשים עוברים בחטף, משתהים לרגע
ומתקדמים ליעד הבא. לפעמים משאירים מאחור צעיף
או מטריה. לרוב לא חוזרים לקחת את האבדה
אצה הדרך, חבל להתעכב.
תחנת רכבת לא אהודה. אולי שילוט לא מדויק.
רציף אחד, לא מאוד ארוך. ספסלים, מזנון
מה עשיתי לא נכון?
למה דווקא תחנת רכבת,
למה לא מלון דירות נופש או יאכטה, אפילו מכונית קצת ישנה
הריפוד די מתפורר אבל עוד סוחבת
למה לא משהו שנשארים איתו ולא מרפים,
שמיכה דהויה מהילדות,
תקליט, דובי מרוט
הפלאפל הקבוע
מכון כושר פעמיים בשבוע
לברר זאת אי אפשר.
האנשים עזבו כבר, נבלעו בהמולה,
עלו על הרכבת. שריקה, סגירת דלתות,
הכרטיסן כבר ממהר בין הקרונות
והרציף ריק. אין מקבלי פנים, כי
מכאן הרכבות רק יוצאות,
לא
מגיעות |