תמיר מר / הסעודה האחרונה |
האחרונה.
קני הרובים בין קני סוכר
וראשים מחייכים מגדה אל הגדה.
כל החיה יפה היא לידם
וקול האישה ערב הוא בחיקם.
בלאט בלאט , חרישית.
יד קרבה , ובה שרביט.
אתה לכאן!!
אתה לשם!!
אני היא הנסיכה
יורשת האגם.
ועל מה תרטני
עלמתי הנסיכה ?
שאלתי ברוך ,
אך ממתינה.
שמלתה ברוחות
שנושבות את שקריה.
פניה בלובן
שהזקין שיערה.
כי בת בריתי
היא חכמתי.
בת בריתך , היא בורותך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|