כבר חצי שעה אני יושב כאן.
סתם יושב כאן ולא אומר כלום.
ואף אחד לא מתייחס אלי.
ובדיוק חשבתי שמחשבותיי הן חברותיי הטובות ביותר.
כי ככה זה. נגיד עכשיו.
חצי שעה אני יושב כאן.
סתם יושב כאן ולא אומר כלום.
ואף אחד לא מתייחס אלי.
אז מחשבותיי הן חברותי הטובות ביותר.
הן מעסיקות אותי בזמן שאני יושב כאן,
לא אומר כלום,
ואף אחד לא מתייחס אלי.
תמיד אני מאמין למחשבות שלי.
כי הן החברות הכי טובות שלי.
אני סומך אליהן בהכל.
במיוחד אם הן מחשבות רעות,
שגורמות לי להבין איך המצב הוא באמת.
וכמה לא אכפת לאנשים ממני וכמה המצב שלי חרא.
ותמיד שהמחשבות האלה מדברות איתי,
אז בא איזה מישהו שחושב שהוא יודע הרבה,
כי הוא במחשבה הכרתית,
ואומר לי שזה לא נכון.
ואני רוצה לשאול את אותו איש:
מי אתה בכלל חושב שאתה, שתגיד לי איך לחשוב?
אתה לא המחשבות שלי!!!!!