עצם הידיעה שהקורבן היחיד בחיים שלי הוא אני לא הקלה עלי.
אז הגעתי לתובנה מעמיקה, איזה כיף לי. אולי עכשיו אני אתחיל
לדבר בשפה גבוהה מדי ולהגיד מילים שאני לא יודע לאיית.
להיות קורבן זה לא קל כמו שזה נראה, זה דורש השקעה. תראה כמה
זה קשה. אני כל הזמן צריך להיות קשוב לסביבה ולא לעצמי, שזה
החלק הקל יחסית. החלק הקשה הוא שאני חייב להימנע מהנאות
עצמיות. אני לא מחשיב להביא ביד כי זה יותר פיזי. הנאות מבחינה
רוחנית, משהו שישגע לי את השכל למוות.

<אל תהיה קורבן>

את זה יכולתי לומר בעצמי. העניין הוא שבין כל האמונות שמוצאות
את דרכן בעולם אני נשארתי תקוע במקום, מהיום שנולדתי. כמו דף
חלק אבל חסר צורה. הרי זה ברור שהרבה יותר קל לי לעמוד שם
ולחכות שיקשקשו עלי ואז יקמטו אותי, מאשר לנסות ליצור מעצמי
איזה אוריגמי.

<אנחנו מדברים על אותו הדבר?>

כן, כן. מנה של ריכוז, בסדר? איך אני יכול לצפות לדבר כשאחרים
מצפים לדברים ממני ומקבלים חרא בפרצוף? זה דופק את כל האמונה
שלי בטוב ורע, אם בכלל היתה לי אחת to begin with.
לדוגמא, אם קוראים בעיתונים על רצח או אונס או עוד חייל שמת
בבקעה זה אמור לרגש, לא? זה אמור להגיע לאיזה עצב נמוך וחסר
משמעות בלב, או אולי לגרום לעקצוצים קלים באצבע הקטנה ברגל. לא
ככה אצלי, אצלי זה כאילו רחוק, זה בסך הכל כותרת צבעונית, לא
אמיתי. איפה המוחשיות כשצריך אותה?

<אולי בזבזת אותה בלהביא ביד>

סביר להניח. השעון מצלצל שלוש פעמים, מה זה אומר עלי? אני יודע
מה זה אומר לגבי שאר העולם. זה אומר להם שהשעה היא שלוש. אבל
האם הזמן הוא דבר מוחשי? אנחנו חיים ופועלים במשך כל ימינו ע"פ
הזמן ולא מבזבזים אף רגע, אפילו שהזמן הוא דבר לא מוחשי לגמרי.
מצד שני אם אדם נהרג אנחנו נפנה יום אחד בשנה כדי להיות
עצובים, שגם זה, אגב, נעשה לפי תולדות הזמן, שהוא - שוב - דבר
לא מוחשי. איך כל האנשים האלה שטוענים שהם שפויים לא אושפזו
עדיין?! לעזאזל.

<זה הכל עניין של נקודת מבט>

נקודה קו נקודה. זה הכל בולשיט. בכלל ועצם החיים שלי ושל כולם
לא נועדו להתקיים. הייתי מעדיף שאחרי כל דבר טיפשי שאני עושה
יעבירו לי דף משוב, שאני אוכל לראות איפה טעיתי, להגיד לגדולים
ולחכמים ממני שלמדתי, ולחזור על אותן טעויות שוב. למה? בשבילי
להוכיח נקודה. מובן למה נקודת מבט זה עניין מטומטם? גם כן
השקפת עולם. לך תחפש את אלה שטוענים שכולנו שווים. אז אחד חיים
של גבר בן ארבעים שווה למנה פלאפל בעשרה שקלים.

<אני לא רואה את האירוניה>

כי אין אירוניה! כי ככה זה! כי כל מה שנראה לאדם אחד כשטות
גמורה יראה לאדם אחר כגאונות לשמה. וזה לא בגלל עניין של השקפה
שונה. זה הכל קשור לאיך שאתה תופס את עצמך. אם אדם מתלהב
מיצירה של נירוונה אפשר לומר שהוא גרופי או טיפש. כי לא משנה
כמה טובים הם יהיו הם חסרי תחכום בצורה נוראה. מצד שני אם אדם
יתלהב מיצירה של בריטני ספירס 99 אחוז מהאוכלוסייה יטפחו לו על
השכם.

<אתה צריך לנסות להסתגל לסביבה שלך>

עצם העובדה שאני מדבר יותר מדי לא מעידה על טיפשות או על
אינטיליגנטיות. אם לסביבה שלי יש בעיה איתי כנראה שהיא לא
הסביבה המתאימה. לכן אנשים אחרים היו עושים מאמץ ומחפשים את
הסביבה המתאימה. אבל כרגיל, הרבה יותר קל מבחינתי לשבת על
ספסל, לעשן, ולחכות שאיזה כוסית תסכים להזדיין איתי.

<ואיך זה קשור לסקס?>

הכל קשור לסקס. הכל מתחיל, נגמר ומתמשך בסקס. אם זה לא ככה
בעינייך, זו כבר דפיקות שלך.

<אתה טוען שזו צביעות?>

יכול להיות. בעצם כן, זו צביעות. איך היית מגדיר את זה אחרת?
תראה לי בנאדם אחד שלא מקשר את כל החיים שלו לסקס, ואני אאמין
לך.

<יהיה לזה סוף אי פעם?>

אני סבור שלא. האדם אמנם התפתח רבות במהלך אלפי השנים
האחרונות, אבל בשלב מסוים באבולוציה הוא פשוט נתקע, וככל הנראה
תקווה לעתיד משופר מתה, נקברה, ואנחנו הולכים לבקר את המצבה
שלה כל יום.

<בית הקברות המחוזי בתל אביב?>

בית הקברות המחוזי ברחובות.