משוטט בסמטאות הפתטיות,
פונה אל שדרות האומללות
ומטפס על מגדלי העליבות
חושב לקפוץ אבל מפחד
אפילו הפתרון הקל ביותר קשה מידי בשבילי
חוזר לרחובות הרחמים העצמיים
שוטר עוצר, מוציא אלה של ביטחון וחובט
שוכב על המדרכה, מתבוסס בדם
הדם זולג ומתנקז לחורי הביוב
מצליח בקושי לעורר את חמלתם של העוברים ושבים
כולם מתעלמים,
אף אחד לא עוזר,
אף אחד לא מקל
כי צריך להתחנך בדרך הקשה
כי צריך להבין שרק לבד אפשר
לצאת מהשפל, לקום ולעמוד בגאון
להחזיר מלחמה, לא להכנע
עדיין שוכב,
בוהה בבלטות,
חושב, מבקש, כמה, מתחנן
לא לומד
תמיד חוזר לאותה המדרכה
עוד יבוא היום
אני עוד אתגבר,
אני לא אוותר
איתן, חזק, בטוח
עוד יהיו שמות-עצם שיתארו אותי
אבל עד שאותו היום יגיע
אשכב על המרצפות
האפורות-אדומות
של סמטת הפתטי |