היום היה הבוקר הנורא ביותר שהיה לי בחיים.
התעוררתי בשבע וירדתי למטה לקחת משהו לשתות, הייתי הרוגה,
הלכתי לישון רק בחמש. על המקרר ראיתי פתק שכתוב עליו
"בוקר טוב,
דפקתי את הלילה בטעות כשחזרתי
אצלי הכל בסדר
אני אקשר אתכם כשאני אקום
לילה טוב"
לא הבנתי מה קורה וישר הסתכלתי אם המפתחות של האוטו תלויות
במקום הקבוע. הם לא היו שם, הם היו על הרצפה מתחת לאותו מקום,
כנראה הוא הפיל אותם. ירדתי לחנייה, בשבע בבוקר, כן?! פתחתי את
הדלת של החנייה ואיך שראיתי את האוטו, או יותר נכון את החצי
שנשאר ממנו התחלתי לבכות. האוטו היה הרוס לגמרי, כל המכסה מנוע
מקומט, הפנסים שבורים, ולא נראה שמישהו יצא משם שלם.
ממש נבהלתי אבל לא היה דבר לעשות, רק לחכות שכולם יקומו.
חזרתי לישון וחלמתי שהוא דפק את האוטו בחנייה שלה.
בבוקר איך שהוא קם הוא חיפש כדור נגד כאב ראש. נתתי לו. הוא
סיפר לי מה קרה והבנתי שהוא היה שיכור מת. תוך כדי שהוא דיבר
באדישות והגיוני שעדיין היה לא כל כך שפוי חשבתי לעצמי כמה מזל
יש לי, ולו גם. אלוהים, הוא היה יכול לא לחזור הביתה!!!