אוי החיים,
כמה הם יפים,
לראות הרבה אנשים ,
אותם אנשים,
כמה הם חיים,
איפה הם חיים?

אוי מלאכים,
שם מעל הכוכבים,
כל אחד אחוזה עם בריכה,
אוי כמה כיף להם לראות אנשים,
מתים,
אוי לאן נעלמו להם חיים?
           

       
שיר אחר שיר,
עוד השראה עצמית,
לעורר את הנפש,
לעורר את היצירה,
ישן הייתי זמן מה.

וחבר מספר על זמן שלא נשאר,
לקיים טקסים עם עצמו,
שיר אחר שיר,
עוד לא אבוד הזמן,
הוא לא אבוד,
הוא כאן.

גם אני פה,
ביחד עם חברים,
מנצל את הזמן עם דיבורים,
שואב ידע מהרבה חברים.

ואיפה הזמן עוד חמישים שנה?
מה נשאר בחיים?
חוץ מלשכב ולחפש אמונה,
ללמוד לקח מהאבודים.