לוטם דנן / בלעדיך |
במיוחד באותן שניות, כשאני חושבת עליך
צריכה את החיבוק שלך
לראות את המבט שלך, את החיוך
איך זה שבן אדם מחייך בלי סוף?
איך זה שבן אדם גורם לי להרגיש כך?
אני לבד עם הרוח ורעש הגלים
לבד, יושבת על החול הרך
מה עוד צריך בחיים?
אבל לי זה לא מספיק!
זה רק גורם לי לבקש, עמוק בלב
שהיית פה איתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|