כשלכל מקום שאתה מסתכל סורר צער ויגון,
כשבכל פינה שאתה עומד יש סכנה לאסון,
כשכולך סובב שדה מוקשים של דאגות,
כשהזמן מתקתק-ההרס קרב מלהיות.

כששקעת בבור של חוסר הבנות,
כשנסחפת למערבולת של שמירת הכבוד,
כשההוא שהיה לצידך התהפך לנגדך,
וכשהיחיד שגרם לשימחה עכשיו הוא מועקה.

כשזה נוגע לך,
רק לך ולא לאחר,
אתה מביט בתוכך מסתכל ומסתכל,
מנסה להיזכר שלכל דבר רע יש גרוע יותר,
שאסור לך לברוח, אסור לוותר.

אל תשקע בהירהורים רצופים
על מה אם...
תנצל את הימים, הם הולכים ונגמרים,
תעלה על גבעות, תסלול מסילות,
למד מהעבר והישמר מהעתיד במידות הנכונות,
אך תדע למצות את ההווה
שתמיד ממשיך ומתמיד להיות.

אז מה אם מה שפעם הייתה שנאתך
כעת נהפכה לכל רצונך,
חפש לך שנאות חדשות
שאח"כ רק להם תצפה לחכות.