ציפי / שבת עם ערן |
קמים מאוחר,
גופו לצידי
ראשו על הכר,
אני מתמתחת קלות
והוא מתעורר,
שולח יד ואת גופי
בידיו סוגר,
מחבק, מנשק
כל מקום כל פינה
להיכן שאני נהנית
הוא חוזר פעם שניה.
ועוברות שעתיים
לפעמים גם שלוש
עד שבסוף
הוא מגיע לראש,
מצמיד לי צרפתית על הפה ושואל בחשש:
"ארוחת בוקר עכשיו או להתחיל מחדש?"
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|