[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ניר בנש
/
מגלה את אמריקה

הוא עמד על רגל אחת, נשען על המכונית, שהשתזפה בשמש, נזהר שלא
למעוד על שברי הזכוכיות ובאקרובטיות מרשימה שטף את הרגל השניה
עם בקבוק המים המלוחים והכניסה לכפכף הכחול. הוא חזר על הטקס
עם הרגל השניה ונזכר כמה הוא שונא את הים, או יותר נכון את
החול. הגרגרים החומים- הצהובים, שחודרים לכל החורים, כבר יצאו
לו מכל החורים. גם אחרי שהתקלח, תמיד מצא מספר גרגרים שהתנחלו
לו למזכרת באוזן למרות הנסיונות הנואשים להסירם באמצעות שמפו
וזרנוק מים לתוך התנוך. עד היום הוא לא שומע באוזן שמאל והוא
בטוח שזה בגלל החול הארור, למרות שהרופאים לא בטוחים בסיבה
האמיתית. קולומבוס שנא את החול. לא את הים, אלא רק את החול,
שגורם לו ללכת יחף בשמש האוגוסטית על הבטונדות עם האבנים
המשתלבות. הוא תמיד חיפש את הקטעים הבהירים בריצוף, הקרים,
התרוצץ וקיפץ. עד היום כואבות לו, לקולומבוס, הרגליים וגם קצת
הגב, כשהוא מתכופף. הוא נולד באיטליה, ביקר קצת בפורטוגל שם
למד גיאוגרפיה, הסתובב בספרד, ראה קצת עולם ומשם עלה לישראל.
קיבל דירה קטנה בקריות מה"סוכנות" ,כי אמרו שהוא יהודי. דירת
חדר. סליחה, דירת סטודיו , זה תמיד נשמע יותר טוב. מספיק מקום
בשבילו, בשביל המיטה, מספר מזכרות מחו"ל,  וטלוויזיה, שהוא
חיבר לכבלים בשביל ה"נשיונל ג'יאוגרפיק". הוא הכיר באולפן
חבר'ה חדשים, כשניסה ללמוד עברית. הוא לא הצליח להבין את השפה
של הילידים המקומיים למרות שהתאמץ ונשאר רק בגלל החברים. הם
מצידם ניסו לגרור לטיולים, לשלב אותו במסגרת,  אבל הוא היה
מהטיפוסים הביתיים והמקסימום שעשה זה לשחק כדורגל בדשא של
השכונה עם כדור גדול ומתנפח בצורה של גלובוס, שהביא מחו"ל והפך
לאטרקציה בקרב ילדי השכונה. האולפניסטים לא שכחו אותו למרות
שניסה להתבודד והביאו לו מזכרת מהטיול האחרון לאילת. בקבוק חול
צבעוני, שבחמישה גוונים וצבעים, הציג לו בדואי וגמל על רקע
פסטורלי של נווה מדבר. הם ישבו ערב שלם, הריצו חוויות מאילת
וניסו לנחש איך עושים את זה. קולומבוס זרק את המתנה לפח מייד
כשהלכו. התירוץ היה שיש דליפה, חור בבקבוק והוא מפחד שזה יטפטף
מהמדף הישר למיטה ואז הוא אבוד. לך תמצא גרגר קטן במיטה של שני
מטרים  על מטר וחצי והגרגר הקטן לא יתן לו לישון והוא שוב
יחלום על בטונדות, זפת וחול.
הוא תמיד שוקע בחול. איך שלא תסדר את המגבת, תשים את הכפכפים
ואת המטקות בכל פינה, עדיין יעוף על המגבת חול, ואבן תתקע לך
במרכז הגב, בדיוק כשתתפרס לנוח וקולומבוס ידע את זה. אבא שלו
קנה להם יאכטה, על מנת שיחסכו את הקטע המתסכל  של החול, ידלגו
עליו ויגיעו ישירות לחו"ל במקום לחול. והם שטו בלי חולות, רק
עם כחול למעלה וכחול למטה. הגיעו לקובה, אכלו קני סוכר וחיששו
סיגרים יוקרתיים, שטו להאיטי והפיצו סטיקרים לתיירים ישראליים
"הייתי בהאיטי" וחיפשו מקומות נידחים. החבר'ה מהאולפן אמרו
שהוא לא מגלה את אמריקה ושזה רק משבר גיל המעבר, שקורה לכולם
באיזושהו שלב בחיים וגורם לקולומבוס לחפש את עצמו. רק שבמקום
לנסוע לטרקים בהודו כמו כולם, הוא מחפש מקומות נידחים
ואקזוטיים.
כל השאר קראו לקולומבוס מגלה ארצות ופורץ  דרכים חדשות, אבל
הוא. הוא רק שנא חול.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
קוק בצהרים
חרא של הרגל
אבל אצלי רק
ככה
הדיבור מתגלגל

מיומנו של מכור
לכתיבה יוצרת


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/12/01 15:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניר בנש

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה