את ספרך השארת פתוח,
דפיו הריקים מלאים שאלות.
הפמוטים סגורים בארון,
פן גם הם יציגו לנו עוד חידות.
ואולי מהבובות תבוא התשובה?
את שניהם השארת ישובים על המיטה.
בפיהם רקום חיוך מתוק,
אך בין הטפרים עוד נשאלות שאלות
ומעל כל זה רובץ לו הכדור-
כדור האש שאל השכול הוביל.
סתם, רובץ לו מעל,
שואב בדרכו כל גיל.
לא, אין דלת, יש רק חלונות,
דרכן כל עובר ושב יכול להתבונן-
להיזכר בחוויות טובות יותר, טובות פחות.
אולי מישהו יצליח לענות על השאלות? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.