|
כשמתתי
מתו פרחי היסמין בחצר
מתו החתולים בשכונה
מתו הסדקים שבקיר האמבטיה
מתו ספרי הלימוד במדפים
מתו שירי האהבה שלי
מתו ריחות הקטורת הרכים
מתו צעקות הכאב שצעקתי ואיש לא שמע
כשמתתי
הכל עצר לרגע
הכל מת לשנייה אחת
הכל הפך שחור
הכל התחבר בנקודה אחת בחלל ואז התפרק במהירות מסחררת
הכל נולד מחדש
הכל היה מודע לקיומו
כשמתתי
הכל השתנה
אבל גשם ממשיך לרדת
על הרחובות הריקים מאדם |
|
|
אני ממש לא
הטיפוס שייפול
למלכודת הטפשית
של "אבא שלך
ערומקו...?"
וכו'.
אז תמיד הייתי
עונה לשאלות
האלה ב"כן",
במקום ב"לא".
עד ששאלו אותי
אם אבא שלי
חרמנזה.
אפרוח ורוד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.