כשמזג האוויר סוער
גם אני סוערת
בחוץ יורד ברד כאילו
מישהו שם למעלה כועס
ואני סוערת בפנים
בלי להראות אף סימן
שזה מה שבאמת קורה
ואני מתבוננת מבעד לחלון
צופה בהשתוללותו של הטבע
ותוך כדי כך צופה בהשתוללותו של הטבע שלי
איך מחשבות ורגשות נאבקים זה בזה
כל אחד מרגיש שעליו לנצח במשהו
אחרת לא ייצא גבר
ולכל מי מהם יש את הקול שלו
ומילים וצווחות ותחנונים וצעקות
מתערבבים זה בזה
הסערה בחוץ מתחילה להראות סימני עייפות
למישהו שם למעלה נמאס כבר לכעוס
ולי, לי נמאס לחשוב.