זהו סיפור אהבה ישן נושן שדפיו כבר הצהיבו מזמן, על שני
המתבגרים הסוררים- רומאו ויוליה,שרצה הגורל וחייהם נראו כמו
אופרת סבון מסובכת מדיי (יותר מימי חיינו- הרבה יותר) בגרסה
המקורית של הסיפור (נו זאת שאיך קוראים.... שייק משהו כתב).
אני פה כדי לספר את הסיפור האמיתי.
יוליה, בת למשפחת עשירים, יפה כדוגמנית החיה על חסה. שיערה
שחור, חלק וגולש, שהגיע עד מותניה, עיניה ירוקות כעצי הזית
הגדלים במטעים השייכים לאביה, שפתיה מלאות וורודות כמו ורד שרק
עכשיו פרח ועורה, חלק כמו אחוריו של הרך הנולד (קיצור- כמו תחת
של תינוק).
אבל רומאו, הו רומאו. גדל בשכונות הגטו בחלקים הנידחים של
העיר, לא הוריו כבר מגיל צעיר, גודל על ידי חבריו. חסר השכלה
ומוטיבציה לעשות משהו בקשר לכך, גדל ברחובות לתרבות רעה.
מי היה חושב ששני אלה יחברו להם ביחד? אני לא. אתם כן?
בואו ונראה מה באמת קרה פה...
יוליה הייתה מורדת מטבעה כיון שהוריה הקשו עליה ולעיתים קרובות
ברחה בלילות שישי לאחד המועדונים בעיר. ביום שישי שאספר לכם
עליו, החליטה הצעירה לפקוד מועדון קטן שנמצא בערך בסוף העיר.
אותו מועדון שרומאו היה פוקד כל שישי.
באותו יום שישי הם הגיעו למועדון באותו הזמן, וגם נכנסו זה לצד
זה מבלי שידעו שהם הולכים ליד החצי השני שלהם (או האמנם?).
מבטים חטופים אחד בשני, התרשמות עמוקה אבל שניהם- ביישנים, לא
הוציאו מילה.
רקדו כל הלילה ובסוף המסיבה יצאו שלובי זרועות... אבל רגע? מה
קורה פה? זה לא הזרועות הנכונות טיפשים! אי אפשר לספר פה סיפור
אחד מבלי שמשהו ישתבש!
רומאו פגש בחברה שלו מזמן היסודי, אחת קוראים אותה בריג'יט, הם
דיברו כל הלילה ובסוף הגיעו לדירתו של רומאו- אם אתם מבינים
למה אני מתכוונת...
יוליה מצדה, פגשה בידיד שלה שגם היה עשיר ומורד והחליט לברוח
מהשגרה באותו לילה. נקרא את הנער- ג'ון. שניהם הלכו לארוחת
בוקר בטיפאני'ס אם אתם קולטים את הראש שלי.
בסופו של דבר- רומאו ויוליה פספסו אחד את השני. רומאו התחתן עם
בריג'יט, יוליה עם ג'ון וזה סוף הסיפור. והם חיו באושר ועושר
(טוב- אז אצל רומאו ובריג'יט תשמיטו את העושר) עד מותם באותו
היום של, כמה מפתיע, רומאו ויוליה.