1.  הייה עממי. זכור: אתה עברת במקרה, ואם עברת במקרה משמע
שאינך איש עסוק, עתותיך בידך ואתה חופשי לתור את רחובותיה של
נתניה/עפולה/ירושלים/תל אביב בשעות העבודה. כמו כן סביר שאין
לך כלי רכב משלך (רוכבי אופניים עשויים להימצא מתאימים בהעדר
עדויות הולכי רגל, אך כל כלי רכב ממונע ודאי שאינו מאפשר נקודת
מבט נייחה מספיק עבור תיאור מפורט של האירוע). שיער סתור ופנים
לא מגולחים (עבור גברים) יסייעו לך להעביר את תחושת האסון
והמצוקה. דבר ב-ח' וע'. דווקא ההגיייה האוריינטלית מעצימה את
הפרדוקס - אלו הם בני דודנו, בשר מבשרנו, בני העמים השמיים ממש
כמונו - וכך עשו בנו שפטים.

2. הייה מופתע. על אף שהחיים במדינה מוכת טרור מגבירים את
ההסתברות להיות נוכח (אם לא שותף פעיל) בעת פיגוע ראווה, הרי
שכמו בכל מקרה אסון, לא האמנת שדבר כזה יכול לקרות - לך. הרי
אתה בכלל היית בדרכך מן התחנה המרכזית אל השוק, ולא העלית
בדעתך שדבר כזה יכול להתרחש, בצהרי יום, לעיני כל, במדינה
מתוקנת.

3. הייה נרגז. הכל אישי. נכון, גם עד עכשיו הצבעת מולדת והאמנת
שערבי טוב זה ערבי מת ושההבדל בין ערבי לשקית חרא זה השקית,
אבל עכשיו אתה גם יודע למה.

4. הייה עילג. אין השעה יפה לרהיטות. הרבה להשתמש בפעלים
בבניין פ.ע.ל בהטייתם לגוף הראשון, אך וותר על מילות קישור
מיותרות:
"שמעתי פיצוץ...נפלתי...ופחדתי...ואז קמתי...ורצתי...ברחתי"
אל דאגה, איש לא ישפוט את סגנונך בשעה קשה זו.

5. הרם את קולך. זכור: אתה נסער, ואנשים נסערים מבטאים זאת
בזעקה גדולה:
"גדי...זה היה נורא! נורא ואיום!"
נפנף בידיך.
אם אתה מרואיין ברדיו, אין בכך צורך.

6. הייה קשוב למראיין, הוא יסייע לך להבין את המשמעות של מה
שראית. זכור: הוא מנוסה ממך ובוודאי נתקל בהרבה עדי ראייה
טובים בשעתו.
מראיין: "ספר מה ראית?"
עד ראייה: "שמעתי פיצוץ...לא הבנתי מה קורה"
מראיין: "ואז ראית עשן ואש?"
עד ראייה: "כן, היה הרבה עשן...ואש..."
מראיין: "ובטח נורא נבהלת"
ע"ר: "פחדתי נורא"
מראיין: "טוב, מי ייתן ולא נדע עוד ימים כאלו"
ע"ר: "תודה, גדי".

7. בשל הריבוי הטבעי באירועי פח"ע ובעדויות ראייה, להלן מספר
קריטריונים שיקדמו את סיכוייך להיות עד הראייה הנבחר:
א.  אם זו לך הפעם השניה בה אתה נוכח בפיגוע, או (חו"ח) כבר
נפגעת בעצמך בפיגוע בעבר, סיכוייך הוכפלו. אם זו הפעם שלישית,
אתה כבר בדרך לכתבה ב"יומן".
ב.  אם אתה איש צבא ההגנה אתה נהנה ממספר יתרונות על פני האדם
הפשוט. גם נקודת מבטך מקצועית יותר ולכן עדיפה,וגם האירוניה;
זה עתה שבת משירות פעיל בעזה, ודווקא כאן, בבית...
ג. אם אתה איש שמאל הנוהג לחלק אוכל לפלסטינים רעבים, זו
ההזדמנות שלך להכות על חטא בפומבי.
ד. לא ברור למה, אבל קיימת העדפה ברורה לעדי ראייה דרוזיים,
אולי בכדי להדגיש שכולנו באותה הסירה.

שנן כללים אלו היטב והייה נכון. עלינו ללמוד את לקחי רשתות
השידור האמריקאיות: פיגועי הטרור שהנחתו עליהם במפתיע לאחר
שנות שלווה ואדישות תפסו את עדי הראייה שלהם רגועים, רהוטים
ולא מוכנים. כמדינה אכולת קרבות מוטלת עלינו חובת ההתמוטטות
ברגע האסון.
וזכור: לך זה לא יקרה.