הפאלאדינים הם חבורה של אבירים קדושים, שהתאגדו יחדיו ליצור
מסדר מפורסם בעל שם עולמי. כאשר אומרים פאלאדין באומרה זה בערך
כמו לומר: כבוד, צדק, אמת, יושר, הגינות, כבוד, נאמנות,
אבירות, כבוד ומעשי-צדקה וכמעט שכחתי - עזרה לזולת וכבוד. כל
הטוב שבאדם בחבילה אחת - מסריח כל-כך טוב שזה עושה בחילה.
אבל אפילו את הפאלאדין אפשר איכשהו לאהוב. כאשר הפאלאדין מחזיר
ציוד ומתמספד - אז אפשר לאהוב אותו באמת. . .
נשמה טהורה אחת כזו נקלעה לשוק השחור - אותו שוק שבו בילה
הלורד תורטורה את אחר-הצהרים. אמין מוכטבי היה שמו, ואביר
מצוין הוא היה. הוא היה לוחם מארץ מרוקו הרחוקה שביבשת השחורה.
בדרך לא דרך מוכטבי הגיע לאומרה לפני חמישה אביבים והצטרף
לשורות המסדר הקדוש ביותר בעולם - כפאלאדין.
אמין עטה שריון מתכת לבן מעוטר בתבליטים של ורדים ומלאכים
קטנים וחרבות מסתובבות. למותניו הייתה חרב ארוכה עם נדן יפהפה
משובץ באבנים יקרות. שפם שחור כיסה את שפתו העליונה. על חזהו
התנוסס הסמל של מסדר האבירים הקדושים.
סליחה אטוני, נשמע קול רך ותמים מאחוריו. יד תפסה בכתפו
בעדינות, תוכל אולי לעזור לי? אני תייר מארץ גרניה הרחוקה. אני
לא מכיר עיר טוף כל-כך. אני צריך ל'גיע מרכז של עיר. אתה יכול
ל'זור לי?
משפט המפתח היה: 'אתה יכול לעזור לי?' פאלאדין לא מסוגל לסרב
לבקשת עזרה. לאן אתה צריך להגיע אדוני?
הגבר הזר הסיר את מגבעתו החומה. אני מגיע לביקור חפר טוף - הנס
קואים שמו. הוא לפגוש אותי בשדרה של תפוזים בצהרים. אני לא
מכיר מקום זה. לא יודע איפה. אתה מכיר?
שדרת התפוזים? בטח שאני מכיר. זה קצת רחוק מכאן, אבל אני מוכן
ללוות אותך חלק מהדרך. בדרך אני אסביר לך איך להגיע.
תוטה רבה, אטוני הטוף. אתה נשמה טובה.
אמין מוכטבי, פאלאדין לשירותך.
הלורד גונדרק תור, החייט המלכותי לשירותך.
אתה החייט המלכותי?
הייתי. הייתי חייט מפורסם בגרניה - עד שבאתי לכאן. כאן איש
אינו מעריך את כישורי. יש לי בדי משי, קטיפה ותחרה, אבל אין לי
שם כאן בעיר החדשה, אתה מפין. . . בגרניה כולם יודעים מי זה
אני, אבל פה . . . אני מאוד - איך אומרים - עצוף.
אתה שמעת על הפאלאדינים?
כן, כן, אני מעריץ את כל פאלאדינים - אנשים נה--- נהטרים. מאוד
אוהף אותם.
תודה רבה. אני מאוד שמח לשמוע. בזמן האחרון אין לנו הערכה כה
גבוהה בציבור. יש לנו גם מתנגדים פה ושם.
אני יודע.
תשמע הלורד תור ---
--- גונטרק - קרא לי גונדרק.
גונדרק - אני הולך לפגישה עם כמה חברים עכשיו, ואנחנו שוקלים
לרכוש איזה סט חליפות חדש שייחד אותנו, שילכד אותנו. חליפה כזו
שתהיה גם נוחה, גם מכובדת, גם אחידה - אנחנו קבוצה, אתה מבין -
חשבנו על בד לבן כמובן.
יש לי משהו בטיוק בשפילכם. אני מוכן לעשות לכם מחיר מיוחד, כי
אני מעריך את עבודה שלכם. אתם - איך אומרים אצלנו בגרניה?
השופרא ד-שופרא. . . תורטורה המשיך לעסות את שריר האגו המפותח
של אמין מוכטבי. לפאלאדינים הייתה יכולת בלתי-מוסברת לגלות
רוע, והפיין לא רצה לתת לאביר המדושן-עונג הזדמנות לשקול את
הניסוי אפילו. בארצי גרניה יש אמרה: 'הטופים לפאלאדין!' הרבה
בחורים צעירים הלכו בדרך הקדושה. אצלנו מסדר מאוט מצליח, יה?
מאוט מפורסם.
אני מאוד שמח לשמוע, ידידי.
כן! המנהיגים הבכירים בגרניה הם פאלאדין. הרבה כפוד לאל!
גונדרק נגע בנקודת התורפה של שריר האגו: הכבוד, וזכה לטפיחה על
השכם. הוא קנה את האידיוט הזה. ובעזרת האלה - גם את כל יתר
החפרים שלו.
קורנליוס תיפתח ת'דלת - זה אני אמין.
סיסמה!
לא עכשיו קורנליוס - אני לא לבד. הבאתי אורח.
אני מתנצל אדון מוכטבי, אם אני מפריע לכם. . . בטח משהו חשוף -
אני אלך, אני לא רוצה להידחף. . . לא אם זה מפריע. . . אני
מצטער---
שטויות! אתה מוזמן. רק - אם לא איכפת לך, אני רוצה לומר לו את
הסיסמה כדי שנוכל להיכנס - חזור בעוד רגע.
תור הסתלק מהכניסה כמו כלב מחונך. אילו היה לו זנב - הוא היה
מכשכש בו בעליצות. הוא חזר לאחר ששמע את ידידו החדש קורא לו
בהתלהבות - כמי שרוצה להציג בפני חבריו את בחירת ליבו. הפיין
נכנס למצודה הקדושה שהייתה ביתו הדו-קומתי המפואר של קורנליוס
הלבן.
בפתח עמד קורנליוס, גבר בהיר-שער גבוה ונאה. שפם-קש ארוך עיטר
את שפתו העליונה כמנהג האבירים הקדושים. שריון הלוחות הכבד
שהוא לבש חרק בזמן שהתהלך.
עיניו של האורח חלפו בחלל הבית המואר. המקום היה בנוי מחדר
כניסה גדול בעל תקרה גבוהה, שהיווה את רוב חלל הקומה הראשונה.
במרכז החדר ניצב שולחן עץ עגול שקוטרו שמונה פגיונות. מעליו
הייתה נברשת גדולה שהחזיקה מאה נרות כבויים.
ליד השולחן היו שבעה כסאות. ארבעה מהם היו תפוסים על ידי
פאלאדינים חמושים. כולם נראו מופתעים לראות את מוכטבי והאורח.
אחד מהם - גבר כהה עם זקן ושפם ארוך מאוד - פער את פיו.
אני רוצה להציג אותך בפני ידידיי הטובים, הפיין חייך בנימוס
בזמן שהפאלאדין הציג אותו: זהו הלורד גונדרק תור. אמין הביט
באורח כדי לוודא שהוא ביטא את השם בצורה נכונה. גונדרק הוא
החייט המלכותי של ממלכת גרניה הרחוקה. פגשתי אותו בשוק והוא
אדם מאוד נחמד. הוא מציע חליפות לכולנו במחיר טוב - חליפות
מצוינות הוא תופר.
האורח הנהן בסתמיות.
למה שלא תשבו? הזמין אותם קורנליוס.
קורנליוס תפס את מקומו בין שניים מהפאלאדינים הישובים. אמין
ישב במקומו הקבוע, וגונדרק מיהר להתיישב במקום הנותר - ליד שני
פאלאדינים שהוא לא הכיר כלל. הוא שמח שלא הושיבו אותו ליד
הטיפוס הכהה עם הזקן.
קורנליוס פתח ואמר: אני שמח שכולנו כאן. ברצוני לפתוח את
הפגישה בתפילה שקטה לזכרו של ידידנו, סטיבן פרקינס, שאיננו עוד
עמנו במעגל הזה, ולזכר משפחתו היקרה.
כולם קמו מיד. גונדרק - נשימתו נעתקה מפיו.
קורנליוס המשיך את דבריו. דמעות היו בעיניו, אבל הוא מחה אותן
בכף ידו. מיד נעבור לענייני היום, אבל לפני כן אני רוצה לשמוע
את הצעתו של האורח שלנו, כדי שנוכל לשחרר אותו לדרכו.
תריסר עיניים ננעלו על פרצופו של הכהן הרשע, והוא ידע שלא ייקח
זמן רב עד שאחד מהם יגלה את זהותו האמיתית. הוא מיהר להחביא
אותה מתחת לשולחן.
אני חייט, הסביר האורח לטובת ארבעת האבירים שלא הכירו אותו
בכלל, ואני מציע לכם חליפות בהירות מכל הסוגים באיכות גבוהה -
ובמחיר טוב וזול. אני אעשה לכם מבצע אם תרכשו כולכם חליפות -
וחוץ מזה אוכל להכין לכם תלבושת אחידה, שתאפיין את הקבוצה
שלכם. אולי אוסיף איזה סמל מיוחד שלכם, או כל דבר אחר שתחפצו.
אני אעשה הכל כדי לרצות אתכם - בני המסדר הקדוש - אני מעריך
ומעריץ אתכם על תרומתכם לחברה.
חלק מהאבירים חייכו לדברי האורח, וחלקם הרימו גבה בספקנות.
אמין מוכטבי היה הראשון שהגיב להצעתו של גונדרק: מי חושב
שהצעתו של הלורד נשמעת הגונה?
שש ידיים הורמו ביחד.
מי רוצה חליפה חדשה?
ארבע ידיים הורמו. קורנליוס ואחד האחרים לא רצו חליפה חדשה.
אמין מוכטבי חייך אל תור חיוך מתנצל ואמר: ידידי, האם נוכל
לסגור את העסקה על ארבע חליפות?
גונדרק חייך ואמר בקול נעים ומזמין: למה לא? אני מוכן להכין
לכם ארבעה חליפות לפי בקשתכם ואפילו לתפור שתי חליפות נוספות
במחיר סמלי בשביל האחידות. זה יהיה נפלא לראות קבוצה מגובשת
כל-כך של פאלאדינים שכולם לובשים את חליפותיי היפות.
מוכטבי צחק בקול רם. באמת למה לא? הוא שאל בשמחה, זה רעיון טוב
מאוד. מה לגבי המחיר?
זה תלוי בהרבה גורמים, אדוני, הסביר הפיין במקצועיות רבה: סוג
הבד, סגנון התפירה, הכיסים, תוספות מיוחדות אחרות, הסמל שעל
החליפה. . .
אני מבין, אמר מוכטבי, אבל מכיוון שאתה כל כך נדיב אתנו, אין
טעם להתחשבן על מחיר מדויק. למה שלא תזרוק מחיר ונראה אם זה
תואם את ציפיותינו?
הו, זה צריך לעלות בערך שבעה זהובים ארבע פעמים. בוא נגיד
שלושים חתיכות סך הכל.
אמין גירד בראשו. הוא הראה פרצוף מחושב, זה נשמע לי הצעה שווה
לכל נפש - אפילו נפשות עשירות שכמותנו!
כולם צחקו בקול רם. גם גונדרק הצטרף לחגיגה, אבל הוא צחק
מסיבות אחרות.
האם יש לך כאן דוגמה? שאל הפאלאדין המזוקן.
לא . . . מלבד החליפה הזו שאני לובש.
אינך נושא בתיקך כמה פריטים, כמו שנהוג במקצוע שלך? האיש הקשה.
היום במקרה לקחתי את התיק הלא נכון. יש לי כאן רק כלי-עבודה.
הפיין הניח את התיק על השולחן וחשף את תוכנו לעין כל: מספריים,
סיכות, שברי במבוק, חוטי תפירה ודיג, צבת, מלקחיים, זכוכית
מגדלת, סכינים זעירים, תחבושות, בקבוקונים קטנים, אבני-אש,
חבלים, אזיקים, פיסות ברזל ונחושת.
מה בשם פאלאדין אתה עושה עם כל הדברים האלה? שאל קורנליוס.
אני הלורט גונטרק תורטורה, פיין בכיר במסדר הכוהנים המפורסם של
אום אלת הכאף והעינויים. אני רצחתי את סטפן פרקינס ואת אשתו
ואת ילט קטן לפני שלושה לילות בשנתם. מחיר שלי הוא צנוע מאוט,
ידידי האבירים: אני מבקש רק את נשמותיכם! אנא שתפו עמי פעולה
ותקלו עלי ועל עצמכם. לא אנוח עד אשר אחרון הפאלאטינים הקדושים
ישכב בקברו! שליח האלוהים אנוכי ודבר האלוהים בפי: אתם באתם
ממני פאלאטינים ואלי תשופו כעת!
האבירים קפאו במקומם. בעיניים פעורות לרווחה הם הביטו בכהן
הרשע כאילו מהופנטים מדבריו. שלושה חטפו את המטה הקשה של
תורטורה בראש. אחד מהם התעלף.
קורנליוס הניף את חרבו הכבדה. הוא ומוכטבי איגפו את הפיין. הם
עברו מחוץ לטווח הפגיעה של המטה שלו, כאשר חרבותיהם מופנות כל
הזמן כלפיו.
תור הנחית מכה על ראשו של הלוחם המזוקן. המטה-נחש ניעור לחיים,
פער את מלתעותיו האדירות ובלע את זקנו הכהה של הלוחם הקדוש
בתאווה. הלוחם הגדול נפל ללא רוח חיים. ראשו נטף ריר סמיך.
המטה חזר לצורתו הקודמת. הוא שוב היה עשוי עץ קשיח, וגונדרק
הפליא את מכותיו בפאלאדינים ההמומים.
משני צדדיו של הכהן הרע קרבו קורנליוס ומוכטבי. תור נתקל בכסא
ונפל אחורה.
הוא נזכר בטבעת שמורגן נתן לו במקדש. הוא סובב אותה על אצבעו
והרגיש איך גופו הופך להיות קל מאוד, כמו נוצה, והאוויר סביבו
מתחיל להתערבל כלפי מעלה. הוא ריחף באוויר. עד מהרה הוא תפס
שיווי משקל מחודש. הוא עופף במהירות לכיוון התקרה, אבל הלהב
הגדול של אמין מוכטבי חתך אותו בעקב לפני שהספיק לצבור גובה.
קורנליוס ראה שחרבו הכבדה לא מגיעה לתקרה, והוא נעמד על
השולחן. משם הוא ניהל קרב עיקש עם הפיין המרחף - פעולת הסחה
בלבד. בינתיים אחד האבירים השליך חנית ופגע בדיוק רב בבטנו של
תור. הפיין איבד את הריכוז וצנח למטה בזעקות של אימה.
ברגע האחרון הוא הצליח לנחות בשלום על הרגלים. הוא היה מוקף
בארבעה פאלאדינים צמאי-דם. שן!!! הוא ציווה על אחד מהם בלשון
העצמה של הקסם. הלוחם שקע בתרדמה עמוקה על הרצפה.
קורנליוס הצליח להשחיל לפיין דקירה בצלעות. תור המשופד עצם את
עיניו בייאוש וחיפש פתרון למצב הביש שאליו נקלע. חכו אבירים!
בשם האלוהים והכבוד שלכם עצרו רגע אחד! לפני שאני מת אני חייף
לגלות לכם את הסוד! אל תהרגו אותי!
קורנליוס הניח סכין חד על צווארו.
לא קורנליוס! זה עוד תכסיס. אל תאמין לו! מוכטבי צעק, חייבים
לחסל אותו. הוא מסוכן!
ניתן לו הזדמנות אחת בלבד. נשמע מה הסוד שלו - זוהי משאלתו
האחרונה. בשם הצדק אבירים! אנחנו חייבים לתת לו את זה.
קורנליוס! הוא רוצח! הוא רצח את סטיבן, את מרקוס, את פיליפס.
שתוק מוכטבי! פעם הבאה תעשה בדיקת-רוע לפני שאתה מביא לי
אורחים הביתה. עכשיו נשמע מה יש לך לומר לנו נבלה - הזדמנות
אחרונה לפני שאתה מת.
תור נעשה לבן. הוא בקושי נשם עם החנית בצלעות, והוא לא יכל היה
לעמוד על רגלו הפצועה. תן לי לשפת קורנליוס. אני נשבע שלא אעשה
שום-דפר. אני פשוט חייב לספר לכם. כשאמות הכל ירד לטמיון.
קורנליוס נטל את המטה של תור ובעט אותו הרחק משם, הוא הושיב את
הפיין ליד השולחן - עדיין עם סכין צמוד לגרון. מוכטבי התיישב
מולו. הפאלאדין השלישי ניסה להעיר את חברו המעולף.
אני מודה לך קורנליוס. אתה איש כבוד. עכשיף אספר לכם את הסוד
שלי. אמונה שלי באלה היא שלמה וטהורה - יותר מכל דבר אחר
בעולם. היא אוהפת אותי - נותנת לי את ברכתה. אני היחיד מבני
המסדר שלי שיכול להשתמש בקסם. קסם, כישוף אמיתי! הכל: ריפוי,
הגנה, טבע, כל הלחשים שאי פעם חלמתם עליהם. ועוד סוד: אני שונא
פאלאטינים. בגיל חמש ההורים שלי נהרגו על-ידי פאלאטינים. אבל
אציע לך עסקה קורנליוס, כי אתה איש כבוד. היום בבוקר נשבעתי
להרוג שישים פאלאטינים, אבל אני מוכן לשבור את מילתי באופן חד
פעמי. אני מוכן להחיות את חבריכם המתים בתמורה לחנינה מלאה. אל
תהרגו אותי - איתי ירדו לטמיון ארבעים שנים של עבודה קסומה.
העולם לא יכול להרשות לעצמו לאבד אותי.
קורנליוס הנהן. הוא קשר את הפיין והסיר את הסכין מגרונו, אני
הולך להביא את הגופה של סטיבן. חכו לי כאן. אני אחזור כמה
שיותר מהר. תנועה חשודה אחת - תהרגו אותו. אל תסמכו עליו ואל
תתנו לו לשכנע אתכם לעשות שום-דבר. תקשרו לו את הפה שהוא לא
יוכל להטיל לחשים. מוכטבי אתה אחראי פה עד שאני חוזר. אל תבייש
אותי.
קדימה תור תעשה ת'קסם שלך. זוהי ההזדמנות שלך לכפר על עוונותיך
החמורים נגד האל פאלאדין.
אני צריך את הסמל הקדוש שלי וחתיכת ברזל מהתיק שלי.
למה?
בשביל הלחש. זה לא לחש פשוט.
מוכטבי - תביא לו מה שהוא צריך.
גונדרק נטל את הסמל הקדוש שלו ביד ימין ואת פיסת הברזל ביד
שמאל, והחל למלמל בשפה בלתי ברורה: אום אלתי הקדושה תני לי
הכוח לעצור זמן מלכת. ארבעה לבבות אלתי הקדושה - בשם הכאב: עור
עץ! דם קרח! אוויר הר! בשר פגר! עצמות פלדה! לב ברזל! עור עץ!
דם קרח! אוויר הר! בשר פגר! עצמות פלדה! לב ברזל! עור עץ! דם
קרח! אוויר הר! בשר פגר! עצמות פלדה! לב ברזל! עור עץ! דם קרח!
אוויר הר! בשר פגר! עצמות פלדה! לב ברזל!
ארבעת הפאלאדינים ההמומים שעמדו סביב הפיין קפאו במקומם ללא
יכולת להניד עפעף.
הפיין ריפא את פצעיו. בשם אום אתה מטומטם קורנליוס! איש אינו
יכול להחזיר את המתים. המעט שאני יכול לעשות זה להרוג את
כולכם, אני הרי יודע כמה אחידות חשובה לכם כקבוצה. תור ניגש
ושחט שניים מהפאלאדינים. בשביל שניכם יש לי משהו מיוחד. אני לא
אהרוג אתכם - זה לא יהיה הוגן מצדי. אתן לכם קצת להשתעשע ביחד.
תור תלה את קורנליוס הקפוא מהנברשת באמצעות חבל. הוא העמיד את
מוכטבי (קשור באזיקים) על השולחן בדיוק מתחתיו וביטל את השפעת
הלחש המקפיא באצבע צרדה. אני מקווה שהאל פאלאדין ייתן לך את
הכוח להחזיק תחת כתפיך את קורנליוס חברך הטוף. הוא אדם גדול.
אל תיתן לו ליפול.