[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







בר מו
/
תחומו הקודר של אי-יה

כבר בבוקר ידעתי שיהיה לי יום רע, כתבתי קטע רע, זה עושה יום
רע עכשיו אני כמו אי-יה והכל רע לי ומעצבן אותי. אסור להתחיל
בוקר בכך שכותבים על כמה העולם חרא, זו נבואה שמגשימה את עצמה,
הנה, רק
צהרים ואני כבר מאמינה במה שכתבתי ומרחמת על עצמי.
אבא אומר שבכי נובע תמיד מרחמים עצמיים, אני בוכה המון.
גם אי-יה בכה המון ופו וחזרזיר לא הבינו למה, הם אף פעם לא
קלטו שהוא פשוט יכול לראות את חצי הכוס המלאה. אני מרחמת על
אי-יה, אפשר לבכות מזה, אף אחד לא מקשיב לו וכשבאתי לדבר איתך
גם לא הקשבת, אי-יה אומר שזה כי אין לך מוח, רק צמר גפן חום
שהתעופף בטעות לתןך הראש שלך אז אתה לא יכול לחשוב, אבל אני
יודעת שאתה יכול לחשוב ולדבר, איתה אתה תמיד מדבר, אז מה? יש
לך צמר גפן רק כשזה נוגע אלי?! איך זה שלי יש כוח אליך.
לפו תמיד יש סבלנות לשמוע את אי-יה, גם אם הוא לרב לא מבין
אותו, וכריסטופר רובין גם מקשיב וגם מבין. חשבתי שאתה
הכריסטופר רובין שלי, אבל מסתבר שאתה אפילו לא פו, כשמדובר
בי.
הנה, אני שוב בוכה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פה מוכרים
סנדויצ'ים
מרכיבים טבעיים?


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/12/01 13:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בר מו

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה