היא תשלוף מהאמתחת
חיוך מהוה, משופשף
היא תזקוף את הכתפיים
כמעט ולא תניד עפעף

משכנעת את עצמה
שרק צריך להתרגל
במו ידיה היא סותמת
על עצמה את הגולל

היא עשתה כך כבר לא פעם
הן כמעט שאין הבדל
קצת פחות חדות בצבע
עוד קצת חושך בכל ליל

היא בונה מבצר של קרח
בו הכל חלק יותר
גם במחיר צינה מתמדת
ועוועי אור מסנוור

לעצמה מסלול תוחמת
סמטאות ללא מוצא
נדמה לה שהיא מתקדמת
אך את דרכה שלה חוצה

תפקח עיניה אל הבוקר
היא עצמה תהיה רק צל-
משהו בה מזמן צורח
אך הפסיק להתפלל.