מיכה בן-מאיר / זורם |
את הוריד מנקבת מתכת קשה של
מחט חדרנית, מפלסת דרכה
ופועמת איתי בהרמוניה
זורם, וזורם, ושוב זורם
עם הדם ואיתי בקופסה ההודית
על שולחן הקפה, הקפה, מגחך
וזורם איתי לאקסטזה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|