|
ביום שבו כדור הארץ הפסיק לנשום, גיליתי לתדהמתי
שאני עדיין עומדת.
למרות כל המגבלות שגופי שם עליי - הצלחתי להרים את ראשי
ולצוף על המים...
ביום שבו כדור הארץ החסיר פעימה , הלב שלי לא הפסיק לרגע.
ולמרות שראותיי היוו מחסור במקום החלטתי לגמוע את חלקיקי
החמצן
שעוד נשארו.
ביום שבו כדור הארץ הפסיק לנשום שמתי לב שאני ממנו מנותקת.
כמה תמוהה תחושה כזו יכולה להיות?
וכמה זה בכלל משנה?
למי אכפת בכלל
אם ראשי מעל המים , כשכל הזרמים בתוך האגם
מושכים אותי למטה בסחרור עצבני? |
|
|
אתה יכול לדבר
איתי על זה, אני
יודע איך ההרגשה
שהבן שלך התחתן
עם האחין שלו
שעבר ניתוח
לשינוי מין רק
בשביל להפוך
ללסבית ולהאבק
בחשאי באחיו
התאום הרשע כל
זאת תוך כדי
גידול ילד בלתי
חוקי, זה קרה לי
לפחות 3 פעמים
בעונה האחרונה.
ימי חיינו, פרק
8,357,019
מבוסס על סיפור
אמיתי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.