פעם אמרת שאנחנו דינמיים כמו הרוח,
נצחיים כמו הים,
מבודדים כמו השמש.

פעם אמרת שאנו יפים כמו הזריחה,  
זוהרים כמו הלבנה,
ונקיים כמו השקט.

פעם אמרת שתמיד נחלום ושתמיד נשאר כך, לנצח.
והנצח הוא אותן תכונות פאר של זוג אוהבים , כמונו, אני ואתה.

הרוח כבר אינה נושבת והשפל כבר כאן.
כבר אינני בוהקת וצריחותיי מחליפות את הדממה שהייתה בי.

ואני עוד שואלת היכן כול אותם חלומות שהראית לי?
איפה אתה והיכן אני?
מי הוא אותו בחור על החול הדק ומי היא אותה בחורה ביישנית?
האם לא כך אנו היינו יקירי?
או.. לא אהובי,
מעולם לא היינו,
זו הייתה רק בועה כהה שלא נתנה לך לראות ולי הרשתה להאמין.

האמנתי לך יקירי. אהובי. כולי.