|
אני מותחת במתינות את קיעורי גופך
מתבוננת
עד שיגיעו לנקודת השבירה
אל מה שנאמת לי פעם אחוז שגעון
אל מה שכיניתי אז שיר ערש.
אני מטפסת במעלה מדרגותייך
תשעים ושמונה במספר
והשלג עוצר נשימה ומראה ושמיעה
אני גולשת במורד מחשבות נלוזות
והשלג קופא במקום.
שים ידיך בכיסי, נחש
השל עורך והכנס אל נשלי המיותם
שן לרגלי תנורים
שכח עד תום סלעים חקוקים. |
|
|
הארגנטינאי הוא
סתם מזדנב.
פתאום הופיע
אצלינו ככה,
והזדהה לפי העדה
שלו. איזו מן
עדה זו בכלל
הארגנטינאים?
חוץ מהמבטא
המצחיק שלהם, מה
אומרים עליהם?
הוא לא יכל
לקרוא לעצמו לפי
משלח יד? או
איזה מום?
איתו אני לא
יוצאת, ולא אכפת
לי מה תגידי
שירה מתרעמת
לפני הלן ספיבק
מנהלת סוכנות
הדוגמנות ספיבק |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.