|
אני מותחת במתינות את קיעורי גופך
מתבוננת
עד שיגיעו לנקודת השבירה
אל מה שנאמת לי פעם אחוז שגעון
אל מה שכיניתי אז שיר ערש.
אני מטפסת במעלה מדרגותייך
תשעים ושמונה במספר
והשלג עוצר נשימה ומראה ושמיעה
אני גולשת במורד מחשבות נלוזות
והשלג קופא במקום.
שים ידיך בכיסי, נחש
השל עורך והכנס אל נשלי המיותם
שן לרגלי תנורים
שכח עד תום סלעים חקוקים. |
|
|
אני מקווה שלא
אכפת לך
אני מקווה שלא
אכפת לך
שכתבתי מילים
קוראים לזה
סלוגן
בואי תקראי!
חזי מ-144, בשיר
הוקרה לאהובתו
הלסבית לרגל החג
הממשמש ומתחכח
עליה לטובה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.