"..זה בלתי אפשרי פשוט... חוסר קיום מוחלט מתקיים אך ורק ב0
מעלות קלווין..."
הוא צדק, וידעתי את זה, אבל בכל זאת לא הייתה אפשרות אחרת לתאר
את מה הרגשתי באותו רגע. "אני יודע, אני יודע, אבל בכל זאת,
אני פשוט מרגיש כאילו אין כלום בתוך הראש שלי...ריק מוחלט...
אף פעם לא הרגשת כאילו הכל פשוט נשאב מתוך הראש שלך ואין בתוכו
כלום?".
"אני הרגשתי..." הגיח קול מקצהו השני של החדר. "תירגע, זה קורה
לכולם פעם ראשונה..".
רווח לי לרגע."אולי זה לא אני בעצם, אולי זה בכלל... אבל רגע,
מי אתה?"
-"מה זאת אומרת מי אני?!"
-"מי אתה? אני יודע שאתה כאן, בעצם, היית כאן מאז ומתמיד, אבל
מי אתה בעצם?"
-"אני? אני אף אחד.." מילמל הקול.
השקט הצורם נשבר, לקחתי עוד אחת לריאות, טוב טוב, שישפיע כמו
שצריך הפעם.
"..אני עצוב כשלא הולך לך אני מתפרץ כשנשבר לך, לפעמים שמח
כשצריך.. איך אתה לא מכיר אותי? איפה היית בלעדי לעזאזל? אני
הנחיתי אותך מאז ומתמיד!"
-"אני מצטער נורא". באמת הצטערתי, הוא צדק במאה אחוז, הייתה לו
סיבה טובה מאוד לכעוס, גם אני כעסתי... אבל על עצמי..."
-"אל תקשיב לו!". חזר לחיים ידידי. "הוא. יש לו סיבות משלו.
הוא אומר מה שהוא אומר. הוא מתכוון מה שהוא מתכוון, אבל הוא
באמת שם?".
לא ידעתי מה לומר. אולי הוא לא באמת שם? והאם זה בכלל משנה אם
הוא שם או לא?
אני אולי יכול להתעלם מעצם קיומו, אבל לא מקולו המהדהד בראשי.
איזה מין בנאדם אני יהיה אם אני יתעלם ממנו? עצוב לו כשעצוב לי
לעזאזל. הוא מאושר כשאני מאושר, זה בנזונה של דבר, אני לא יכול
להתעלם מדבר כזה.
כבר התחלתי להרגיש את החיוך, אחלה חומר. השענתי את הראש
לאחורנית ואז פלטתי: "הוא טוב לא פחות ממך אתה יודע!"
-"הבלים!" הצרים ידידי. "לא תגיע רחוק עם חברים כמוהו, תשמע
בעצתי, אתה יודע שאני צודק. ובכלל, האם אי פעם הטעתי אותך? אתה
יכול ללכת אליו, מצידי תתחתן איתו, אבל אתה יודע שלא תרגיש שלם
עם זה, כי זה לא הדבר הנכון.. אבל אתה לא צריך אותי.. לך לך,
תעשה מה שאתה רוצה". הדלת נטרקה מאחוריו.
הוא צדק... שום דבר לא יותר מכעיס מזה.
לצינגלה כבר נהיה טעם של פילטר."פאק, אני שונא שזה קורה"
צעקתי.
-"גם אני!" התוודה הקול.
-"ואני אמור להאמין לך? הוא צדק אתה יודע, אסור לי להקשיב לך!
אתה סתם גורם לי לצרות... אם הייתי יכול הייתי פשוט.."
-"היית מה?"
-"הייתי סותם לך את הפה...עם פלסטר...זה מה שהייתי עושה!"
לא יכלתי לסבול את הנוכחות שלו...הוא פשוט החליש אותי.. ניסה
להנחות אותי הוא אמר, אבל הוא סתם גורם לי להחליט החלטות שלא
טובות בשבילי..
נותרתי לבדי בחדר. שמחתי לשמוע את הדלת נסגרת מאחוריו כשהדלקתי
את השלישי...

אחלה חומר...