|
שניים היו ואינם
גאוות אומה שהוכתה
שלוות מאות בשנים
ביהירות מרושעת הומתה
בידיעה
אויב לא ידעו הציב
מטרה,
בהתעלם מכל שסביב
מקול שיפה
מקול שנכון
מעטה הגיון
כוונות זדון
ואנו?
השתתפות שבצער
כולנו, גם בשמי, בשמכם
צערנו נשלב בשלם
אנו
והם
אליהם סיוע נשלח
מתוך מצוקת השלום
מאתנו, אליהם,
והם הביאונו הלום
יועציהם ששלום דיברו
נשיאיהם שנפשנו לחצו
שבלבנו
אויב נעצו
כי חסד הנחנו
תמיד בדרכנו
ידידות חרטנו
על לוח לבנו
שלומי כוחותינו
הטוב בנמצא
דם האומה הוצא,
הוצע
יד מושטת, תחת
רעה
יד מוכית, בפנינו
בעינינו,
יריקה
נוכחנו בדד
נעמוד
וידידתנו
איננה עוד
נוכחנו בדד,
בודדנו,
נותקנו,
אך לא לבדנו
כי אנו בחיריו
בני אבות,
בניו יקיריו
בטחנו בזאת
כי ביום רעה
יצפננו בסכה
יסתירנו
בסתר אהלו
בחנות עלי מחנה גויים
בקרוב עלי מרע חיידק
קוה אל ה' לימי חיים
קוה אל ה' - וחזק |
|
|
ברור לי שמה
שאני כותב
עכשיו, יתכן
ולעולם לא אראה,
זה סיכון שאני
מוכן לקחת על
עצמי, רק כמה
משפטים בלי
אמצעי זיהוי,
מסר פשוט וזהו,
נראה לי שקוראים
לזה סלוגן, אח
אני אלטרואיסט
וצנוע יש לומר,
למרות שלא תמיד,
כשאני כותב
סלוגנים אני
כזה, אבל כשאני
מזיין אני חרא
של בן אדם, לא
משנה כמה היא
צועקת, אני לא
משחרר ת'חבל,
מצידי שתיחנק,
כולה תיירת
מפראג, מה הביג
דיל?
תקראו לזה אונס,
אני קורא לזה
הכנסת אורחים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.