New Stage - Go To Main Page

עמית אופיר
/
יומן 29.11.01

אני איש עצוב היום,
ודווקא הכל טוב לי, ויש את כל הסיבות למה כן לחייך,
אך אם קודם זה עבד, אז עכשיו אני כבר לא משתכנע,
אני עצוב כי זה מה שעושה אותי היום בן אדם,
לא ההתיימרות לדעת הכל,
לא החיבוק שלפני השינה,
אני עצוב כי זה מה שיוצא לי על הפנים כשאני לא מתכוון.
וזה עצוב לי שאני עצוב, נותר לי רק להתעצב מזה קצת וללכת
לישון.
מעניין מה מחר יעשה אותי בן אדם.
רק בשביל זה שווה ללכת לישון עוד עכשיו כשמוקדם
יש אנשים שמתפזרים לי ולא יודע איך למקד.
יש ילדות שבורחת ולא יודע איך להשיב.
יש דמעות שזולגות לי ולא יודע אפילו איך לייבש.
יש אישה שאהבתי ולא ממש יודע בעצם איך להפסיק.
ופתאום עכשיו כל זה עולה ומציף,
מבלי לשאול בכלל אם יש לי רגע פנויי,
מבלי לקחת אותי בחשבון
וזה מגמד אותי נורא, והיום אני לא נלחם בזה,
אני איש עצוב היום



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 7/1/02 4:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עמית אופיר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה