כשאורי לבש פעם ראשונה נעלי עקב כולם נורא צחקו הוא היה חמוד.
שאורי שם בפעם הראשונה אודם גם כולם צחקו...
שאורי הביא פעם ראשונה חבר הביתה כולם היו מאושרים שלאורי יש
מישהו שהוא יכול לדבר איתו.
שאורי הודיע רשמית שהוא הולך להביא הביתה רק חברים זכרים, אף
אחד לא צחק ואף אחד לא הסתכל עליו...
עכשיו אורי כבר לא גר בבית, ואף אחד לא צוחק מתי שהוא לובש
נעלי עקב או שם אודם ולא נותנים לו להביא אף אחד הביתה.
כשהכרתי את אורי ראיתי כמהקשה לו בעולם כזה, אבל לא אמרתי
כלום, כי זה לא ענייני.. ככה הוא לפחות חושב, אורי למד שיש
דברים שהוא צריך לשמור לעצמו והוא בעצמו אמר לי שהוא פשוט לא
רוצה להכביד על אף אחד עם הצרות שלו, הוא מעדיף לשים נעלי עקב
ואודם וללבוש שמלה יפה ונוצצת ולהראות הכי יפה בעולם, ולא
להראות כמה קשה וכמה כואב, כי הוא מפחד ממה שיקרה עם הוא לא
יתנהג ככה אולי גם משם יעיפו אותו, אולי אורי לא יוכל להיות
בשום מקום חוץ מלבד, ונמאס לו לבד, למה אורי לא יכול להיות
נורמאלי הוא שואל את עצמו. אני שואלת למה אורי לא נורמאלי כמו
שהוא עכשיו?