|
"משקיף, כמו מרפסת של בית, על מה שארצה...
משקיף על שמו של אבו אל טייב אלמותנבי
הנוסע מטבריה למצרים
על סוס השיר..."
[מחמוד דרוויש, "ואת צילי
אראה בא ממרחקים"]
שנינו יודעים: היום אין סוסים עוד
פעם מילאו שוליהם הדוהרים את היכלי השיר
היום אולי רק הברברים בשובל המדבר נושמים
את אבק פרסותיהם
ורק צליל הכסף נחלם באורוות המפוארות
ובעיניהם של מהמרים
ברור אפוא: גם אני לא מתחרה את הסוסים
לא רץ ולא נלאה
גם בנטות ימיי אני מעדיף
לחשוב מאשר לזכור
להסיק במקום לדעת
מגופו של עולם לחתור אל אורו -
וללכת
ללכת בעקבי השיר
שבנעוריי הלך בעקבותיי
אל כל אשר יפנה
מוטו, שורה שנייה: אבו אל טייב אלמותנבי נחשב לגדול
המשוררים הערביים בימי הביניים.
|
|
|
(כולם לשיר,
ו...)
מי ישגל זונות
ישראל
אותן מי ידפוק,
אני הגיבור
רב שוגל,
מבסוט מאוד!
שמעעעע!!!
בימים ההם
בזמן הזה,
הלוואי שאין
לי איידס
אני מקווה.
וואו איזה
שטויות אני
עושה...
להב בן-לאדן,
ממתין לתוצאות,
ומקווה לטוב,
וככל הנראה כותב
צוואה,
(אה..., ואפשר
להפסיק לשיר) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.