בבוקר בהיר התעורר מר חייכן,
בחיוך, כמובן, כהרגלו זה מזמן.
הוא אכל ארוחה וניקה את שיניו,
התלבש, הסתרק, ושטף את פניו.
בחוץ היה יום יפה מכרגיל,
העולם חייך בשימחה ובגיל
מר חייכן נזכר שהיום הוא יום מיוחד,
אך לא זכר מדוע הוא שונה מכל אחד.
הוא הלך לטייל בחיוך, כמובן,
וחיפש את מי לשאול לפשר העניין.
הוא פגש בדרכו במר מבולבל,
ובשמחה כחכח בגרונו ושאל:
"שלום אדוני, מר מבולבל,
תהיתי בבקשה, אולי תוכל,
לספר לי, בור עם ואויל,
מדוע שונה זה מכל יום רגיל?"
אבל מר מבולבל רק בילבל ורטן,
הוא גימגם ומילמל, ותשובה לא נתן.
ומר חייכן, עדיין מחייך כהרגלו,
אמר לו שלום, והמשיך בשלו.
הוא שאל עוד רבים, והמשיך וחקר,
כל אדם שפגש, כל חבר ומכר,
צפרדע, נחש, ארנב וחמור
אבל איש לא ידע את התשובה לאמור.
ולעת ערב, עייף, הוא חזר לביתו,
וראה, שם בפנים, יושבת אישתו.
מרת חייכנית קיבלה את פניו בשמחה
והושיבה אותו לשולחן שערכה.
"מזל טוב, חייכן, יום הולדת לך,"
ומייד הואר חיוכו בשמחה.
"נזכרתי!!!" צעק, וקפץ ורקד.
"לכן זהו יום כל כך מיוחד!"
הם חגגו כל הלילה ושמחו עד מאוד,
הוא קיבל מתנות ועוגות וגם עוד,
ועל השולחן היה ספרון קטן
עם סמיילי עליו, והשם: 'מר חייכן'.
אפשר ואפילו מומלץ להשתמש בסיפור כברכת יום הולדת לחבר (זאת
גירסה לבנות בלבד, אשתדל לשכתב אחת לבנים), כדאי להוסיף ציורים
ולהכין סיפרון מר. מנסיון זה מוצלח.
|