בלילה שוב הופעת בחלומי.

זה יכול להיות סיפור אהבה, זה יכול להיות טרגדיה יוונית.

שיחות של חמש דקות שהופכות לשיחות של שעה.
מנסה להוציא על הנייר את רגשותיי אלייך. ולא מצליח.

מרחב !

כל אחד צריך את המרחב שלו, לימאי זה הים הפתוח, לבדואי זה
המדבר. לכדור הטעון במטען שלילי גאוס הוא המרחב, ואת ? את
המרחב שלי.

המרחב במשך ההיסטוריה הוגדר בצורות שונות, אם היה לי ידע כלשהו
בהיסטוריה, אולי הייתי יודע על מה אני מדבר.
אבל כאשר המוזה שלך נעלמת (בדיוק בנקודה שאת הופעת) אתה מתחיל
לחשוב שאולי, את היא הצורה המוחשית של המוזה.

כל הדיבורים על מוזה, אהבה, פרפרים, מרחב - גורמים לך לחשוב על
הסתירות שיש בדיבורים הללו ומצד שני כל כך אין.
אהבה היא אחד הדברים היותר מבלבלים שיש, כתבו על זה קודם,
לפני, זה לא משנה...
ואני שיכולתי בעבר להתבטא, להגדיר, לכתוב שירה, ספרות, לא
מצליח להביע את עצמי בצורה ברורה, לא מצליח לחשוב בכיוון ישר.
ויודע דבר אחד

אתמול, חלמתי עלייך שוב.


14.8.01