|
לרגל מאורע לבשתי
גיהוץ חמים של מכנסיים
עטוף באדרת מלכים
רכוס ומנועל כליל
בהיכל מנוברש למשעי
כינוס זוגות עיניים
סך מבטי נתיניי כולם
חופר בתוך בטני
כחכוח שט בגרון
יוצא לאור, נוכח עכשיו
ללא מילים בפי לועס מילים
בולע. לא לבלוע רציתי
מה לי ולרצוני עכשיו?
מה עומד בינינו?
הונאה-עצמית, חולשת-רצון?
מה ביני לבין עצמי?
אולי מתאימה כאן התנצלות. |
|
|
איפה הבנאדם?
הוא אמר שהוא
יבוא עוד רבע
שעה עם חמישים
גרם, מאנצי'יז
שיעשו לי
מאנצ'יז, ונבחרת
הכדורגל של
ארגנטינה. והם
מבינים בבשר,
הארגנטינאים.
(מתוך "חוויות
מהמונדיאל" מאת
שרלי נבלו, קצב
ומשורר עירוני,
בן דוד של
טריפו, זה
מהקולנוע? כאן
בשביל להראות
לכם שגם בשר זו
אמנות). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.