הדם מטפס אט בעורקים
מגיע אל לחי חיוורת
הכל הרי שקר, הכל הבלים
פרצוף סמוק אומר אחרת.
ילדים הם עם כל-כך אכזר
דמעה חרישית לוחשת
ואת עם נפש של מבוגר
אחר פיסת כוח בולשת.
זה לא קל להיות שונה
גופך זועק בלי קול
זה כל היופי, אמא טענה
אבל נורא קשה לא ליפול.
בסופו של דבר את הרווחת כך אומרים
ידועים בכירים בנושא
אבל מוקדם כבר לדעת נוכחת
שהם לא מבינים כלום בזה.
עכשיו כבר גדלת ושכחת את הכל
רק צלקת גדולה נשארה
וכל פעם שמישהו צוחק
את שוקעת בעצב נורא.
נוחי על משכבך, ילדתי
אמרה אמא ונשקה
לאותה לחי שלא משכבר
הייתה אדומה וסמוקה.
ואכן כך את נחה, ממהרת לחלום
על קשתות בענן ושירים
אולי שם בלילה מצאת לך מקום
עם חיוך, הבנה,
חברים. |
