כשאדון העונות , נכנס רכוב על פיל לגן הגמדים , הוא קוטף תמיד
גמד אחד ,הזה הכי נחמד.
אז אותו הוא מלפף סביב שרביטו עושה אותו ליצר מלכותו.


כשאדון השנים , חולם רחוק אל עבר המקום בו אנשים לא נרדמים ,
מגלגל בפיו טבעת צחוק , ובתוכה אבקת פלאים.
הוא מחלק מעט ממנה ,והפלא , הם ישנים.
גונב כל משאלות ליבם , בעד שנת לילה אף ימכרו לו את אימם.


ויש אדון שלישי , זה האדון האנושי , הוא מרחף מעל הכפר , מעל
הנחל וצולל לתל של נמלים.
הן מכבדות אותו מעט בשר פרפרים , הטעם לא קורן , אך הוא אומר
בחן שהמתכון ערב , ערב אכן.
הוא לא שיקר הוא רק דיבר , והוא אמן , הוא המציא כעת  את השקר
הלבן.