רציתי לכתוב לך את זה ליומולדת , חשבתי לנסות להבהיר לך משהו
אבל במקרה שבאמת תבין את זה, אני אוכל להכחיש ולהגיד שהכל
מידידות..ככה ללכת על קרח דק אבל כל הזמן לדאוג שיש נקודות
אחיזה למקרה שהקרח נשבר.
אני אוהבת, אוהבת שאתה מסתכל עלי בעיניים שכאילו יודעות הרבה
מעבר למה שצריך , אני אוהבת שאתה מתעניין, אני אוהבת שאתה חושב
שאני באמת מאמינה שאתה פתוח איתי , כי אתה לא , אני אוהבת שיש
בך בגרות כואבת לצד תמימות , כמעט בתולית . אני אוהבת שאתה
מסתכל על הגוף שלי ואומר לי, "נראית טוב...". אני אוהבת שאתה
מנשק אותי, ואני אוהבת שאני אומרת לך שמספיק כי אסור ואנחנו רק
ידידים, אני אוהבת את המגע של השפתיים שלך על הגוף שלי ואני
אוהבת את ההרגשה שיש לי אחרי שמשהו קורה בינינו, אני אוהבת
להרגיש חסרת מנוחה בגללך, אני אוהבת שאתה מקנא בסתר, כשאני עם
מישהו אחר, אני אוהבת את השנינות שלך ואיך שאתה תמיד מצליח
לגרום לי לצחוק, אני אוהבת את החוכמה שלך ואת זה שאנחנו אף פעם
לא מסכימים, אני אוהבת שאתה מעיז כלכך ומצד שני אתה כלכך פוחד
להיפגע. ואני שונאת , שונאת את זה שאתה לא מסתכל לי בעיניים
ואני שונאת את זה שאתה מבלבל אותי כל הזמן ומשחק בי ומשחק
בעצמך, ואני שונאת שאתה משחק משחקים של רוצה ולא רוצה . אני
שונאת את העובדה שלשנינו יש אגו מפותח מאוד ואני שונאת להיות
לידך כי קשה לי לנשום ופתאום אני לא כלכך שנונה כרגיל ופתאום
אין לי כלכך הרבה מה להגיד ואני שונאת שאין לי שליטה על הרגשות
שלי ואני שונאת שאין לי שליטה על הרגשות שלך. ואני הכי שונאת
אותך כי אתה לא אוהב אותי כמו שאולי אני אוהבת אותך. אבל כמוך
אני פוחדת להיפגע.