אתה עומד פה בנקודת תצפית טובה על ההרים
ועל העמק הירוק.
אתה יכול לראות משמאל את שביל
היעלים. הנה יעל. ומדרום ענני אבק של כביש רחוק
הופכים לעננים. הדלק את הזרקור.
פזר זהב מתוק.

אבל יש לי הרגשה מוזרה, המפקד, שמשהו
מתגנב לי מאחור, משהו זוחל
לי פה בפנים, מתחת
למדים. יש לי משהו ארסי. משהו ארסי
מאד זורם לי בורידים
מגיע עד הראש. הראש היהודי
שלי. משהו פנימי מאד
מפחיד אותי אפילו פה, בעמק, עם הנשק, באור
של הזרקור. למי אומר
"עצור", למי אומר "סיסמא", המפקד, אני
לבד עם הנשמה. לבד עם מחשבות טורפות זוחלות יורדות מההרים
אל הכתם השחור הזה
שהוא אני. הכתם השחור השולח אור
זרקור על העולם.