|
בקיץ היינו נוסעים לבקר
אצל הדוד אלקנה במושב בדרום
היינו משחקים ביחד בחצר
וקוטפים תאנים מהעץ כל היום
הדוד לפני שנים נפטר,
וגם לי יש אחיינים שמבקרים אותי
הבית במושב כבר מזמן נמכר,
ואת החצר הפכו לבית קפה אופנתי.
אבל מאז ועד היום, בכל פעם
שאני נוגס באיזו תאנה,
אני כמעט יכול לחוש בטעם
של השפיך של אלקנה |
|
|
מי שמביט בי
מאחור, לא יודע
שאני בבמה חדשה.
טוב, מצד שני גם
מי שמביט בי
מקדימה לא יודע,
עד שאני אומר
לו.
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.