גשם יורד וכל כך קר.
עיניים שלא ראו מעולם,
מתאחדות לרגש בלתי מוגדר
אבל אם זאת כה מוכר וחם.

רגש ששכחו מקיומו
כשהוא החליט ללכת.
ועכשיו כשהעיניים
לראשונה נפגשות,
הזמן עוצר מלכת.

עיניים שיכול היה רק לחלום,
וחיוך שיכלה רק לדמיין,
לפתע כה מציאותיים.
הרגש שנעלם חודר עכשיו ללב,
כשלראשונה הם נפגשים.

מילים יפות של אהבה
רק עכשיו מקבלות משמעות.
משמעות של רגש שנעלם
כשהוא החליט ללכת,
ועכשיו מורגש במלוא עוצמתו
כשהזמן עוצר מלכת.

לפתע אפשר לראשונה להבין
שלמרות שהחליט ללכת, הם אהבו.
ועכשיו שהזמן עוצר מלכת
הם יודעים שמעולם לא שכחו.

מוקדש למישהו מיוחד...