- סליחה, את מבת-ים ?
- לא, מאשדוד.
- אבל יש לך פרצוף של בת-ים ...
- לך יש פרצוף של רמאללה, אז אתה משם ?
- כן.
- אתה ערבי ?
- כן, את לא רואה את חגורת הנפץ על הגוף שלי ?
- באמת עכשיו שאתה מזכיר ... אז אתה הולך להתפוצץ בכל רגע ?
- לא, אני בדרך לת"א.
- אה.
- ואת, לאיפה נוסעת ?
- גם אני לת"א. אפשר לדעת את הלוח זמנים שלך ?
- בסביבות 13:30, בככר דיזנגוף.
- אתה לא מפחד למות ?
- לא.
- למה ?
- כי מחכות לי 70 בתולות בגן-עדן.
- ומי אמר שתגיע לגן-עדן ?
- מממ ... לא חשבתי על זה ...
- חשבת מה יהיה אם תגיע לגיהנום ? במקרה הטוב תקבל 70 ערביות
זקנות עם שפם ...
- וואו, לא חשבתי על אפשרות כזו.
- קח את זה לתשומת לבך.
(שתיקה)
- יש לך חבר ?
- אני לא בעניין.
- בגלל שאני ערבי ?
- לא. אני לא בקטע של בנים בכלל.
- מה, את לסבית ?
- כן. זה מפריע לך ?
- לא, להיפך. אפשר להציע לך משהו ?
- מה ?
- אולי אני אתן לך את חגורת הנפץ שלי, ואת תתפוצצי במקומי.
תחשבי על זה, יחכו לך 70 בתולות בגן-עדן ...
(חושבת)
- 'תה יודע מה ? תביא.
- טוב. תזהרי עם זה.
(מוריד מעליו את חגורת הנפץ ומעביר אליה)
- ומה זה החוט הזה פה ?
- לא, לא, אל תמשכי.
- למה ?
- עם זה את מפעילה את המטען.
- אה. יש עוד הוראות לפני שאני מתפוצצת ?
- כן. תצעקי בקול "אללה הוא אכבר"
- אבל אני לא מאמינה באלוהים.
- אז תצעקי משהו אחר.
- מה ?
- תצעקי: "בינתיים סוגרים את המים"
- טוב. באמת המצב של הכינרת לא טוב.
- טוב, אני יורד כאן. אין לי למה לנסוע לת"א, אני חוזר
לרמאללה.
- אוקיי.
- איך אמרת שקוראים לך ?
- סיוון. ואיך לך ?
- מוחמד, איזה שם כבר יכול להיות למחבל מתאבד ... ?
(מחייכת במבוכה)
- טוב, מוחמד. תהיה בקשר ...
- אחלה. ביי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.