|
איך אני שונאת ששאולים אותי מה המצב! זה כל כך מעצבן!
מצד אחד- למה שני יגיד בסדר? הרי אני לא בסדר! אני אף פעם לא
בסדר!
ומצד שני- מה אני אעשה? אני אתחיל לספר על כל חיי ועל כל מה
שגורם לי אף פעם לא להיות בסדר?
בסוף אני תמיד ממלמלת איזה "חיים" "שורדים" או "כרגיל..."
יהיה כל כך קשה לא לשאול מה המצב? זאת שאלה הכרחית?
בואו נקדיש דקה למחשבה איך השיחה היתה ניראת אם לא היה שואלים
מה המצב? היא היתה מסתכמת ב:
- היי
- היי
- ביי
- ביי
אז בשביל עוד שני משפטים צריך לשאול שאלה כל כך מעצבנת?
לא!!!!!!!!!
פעם הבאה, בבקשה על תשאלו מה המצב כדי שאני לא יצתרך לכתוב על
זה מונולג ב"במה החדש" ולזיין לאנשים ת'שכל. |
|
|
אני דיי זורמת
עם זה. כותבת מה
שמרגישה. אבל
יותר מכל, קודם
כל בודקת אם יש
את המילה. למשל,
כאן כאן אכתוב
עכשיו: גיגה. זה
אומר משהו? נכון
מאד. ולכן כל
פעם כשאתם
מחפשים משהו
בסלגונים, חפשו
משהו שנון.
גיגה, למשל.
ואז תראו את
הסלוגן הזה שוב.
המעגל הזה של
המחזוריות מטריף
אותי!
משרד ההסברה,
הרשות הלאומית
לבטיחות בדרכים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.