[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








חוליו והאפונים בטעם צנובר

היה היה, לפני שעות מספר, ילד, שקראו לו חוליו. הוא היה ילד
רע, והיה לו חברים דמיוניים רבים.
חברו (הדמיוני) הטוב ביותר היה חסוס, ילד היספני פוזל, סתום
רגל וכרות אצבע, שהיה פרנואיד ושיכור.
היתה לו גם חברה, שענתה לשם שושנה, למרות שקראו לה נחמה. היא
הייתה גמדה חסרת חיים, שנהנתה להתחפש לגבר, ולכבות על ילדים
קטנים סיגריות.
היה גם ליצן מפחיד אחד, שהסתובב כל היום במחשבה שהוא יהפוך
לרוצח הסידרתי הנודע ביותר בהיסטוריה, רק שעדיין לא היה לו שם
מגניב, אבל הוא לא שייך לסיפור.
חוליו הסתובב יום אחד בתהייה, איך אני ארוויח מספיק כסף בשביל
להוציא את משפחתי משכונת העוני, שהיו בה בכל בית רק שתי בריכות
שחייה. הייתם מאמינים?!
הוא חשב וחשב, ולבסוף הגיע למסקנה - דגים בטעם חלבה! לא, זה לא
זה...
הוא חשב וחשב ולאחר כמה הצעות שלא התקבלו על הדעת (רדיו שהוא
גם מקרר, מכונית עם יכולת ציפה על המים, דלק לא מזהם, אתם
יודעים, דברים שאף אחד לא ירצה לקנות), לבסוף הוא הבין!
אפונים בטעם צנובר!
הוא עבד ועמל וכשהכל נראה אבוד - הוא הצליח ליצור אפונים בטעם
צנובר!!!
עתה הוא ניצב מול בעיה חדשה ומסובכת מאין כמוה - שיווק
ופרסום.
הוא הלך לכל החברות המפורסמות - אוסם, תלמה, הפיצוחיה של
טוביה, אך אף אחד לא היה מעוניין! חוליו לא הבין! איך אף אחד
לא מעוניין במוצר שלי?! כמה הרעלות קיבה, מספר קטן של הזיות,
זה סיבה לא לרצות?!?!?!?!
אז פתאום הופיעה נורה מעל הראש שלו, הוא התחשמל קלות, והבין -
אם נשים מספר סמים קלים, בינוניים, וכמה במשקל נוצה, והקהל לא
יוכל להפסיק!
ואכן הוא צדק, ברגע שהוא שם סמים במוצר וקרא לו - "השמיים הם
הגבול", ושיווקה אותו חברת שמואל אנטרפרייזס©, והמוצר נמכר
בכמויות אדירות! במהרה האנשים התחילו "לרצות אותו כל הזמן"
ופירוש זה לא נקרא התמכרות! לפחות ככה אמר את זה הדובר של
המוצר באסיפת העיתונאים. ברגע שהאסיפה הסתיימה, ההמון, שפשוט
אהב את המוצר חירע להם את הגוף והנפש, ואף אחת מהכתבות לא
התפרסמו.
אנשים התחילו ללכת ברחובות כמו זומבים... לא ידעו לאן הם
הולכים, ורק חשבו מאיפה תבוא השקית הבאה שלהם... כן, זאת בהחלט
הייתה אוטופיה...
עד שלילה אחד, בעתיד הקרוב, מדענים חנונים שלא טעמו מהמוצר
גילו מטאור ענק שישמיד את העולם! אז הם שלחו את ברוס וויליס
למטאור, אבל הוא היה כ"כ מסומם, שהוא הקים שם אוהל ואכל חטיפים
כל היום. העולם הושמד, והשקיות, שהיו עמידות בפני אש, פיצוצים
אטומיים ואפוקליפסות, שרדו את הפיצוץ ונשלחו לחלל, עד שלבסוף
השקיות הגיעו לכוכבים שונים, שם גם התענגו על המוצר, פתחו
במלחמות וגרביים, עד שכל היקום הושמד כליל.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יכול להיות
שפשוט אין לי את
זה?
לאאא.

יעקב פופק כמעט
מגלה
עובדה חשובה על
עצמו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/12/01 2:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דן ורדי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה