ב. נדב / 4/11/95 |
נפערה אפלה גדולה
וצעיף הנרות לא יכול לה
וצנח מובס אל כיכר עייפה
זבת חלב ואבן.
ושבר-איש מט לנפול
באותו לילה נישא
והיה לתמרור
בסופו של מסע הקופים
שאליו הלכנו.
אז יצאה יללה איומה
לאמור: במו ידיכם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|